תרומת הדשן/ב/מה
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום בו בוצעה ההגהה האחרונה.
סימן מה שי"ן ועי"י שבגט ויו"ד שבצד"י ושעל האל"ף אם אינם נוגעים אבל כתובות כל כך בקירוב סמוכים שהתינוק קורא האות יפה בלי גמגום יש קפידא או לא. יראה לכאורה מוכח מתוך דברי הגאונים דיש קפידא בכה"ג אפי' לעכב שהרי כתב בא"ז וז"ל וצריך לכתוב כתיבה גסה ולא משי"ט ואפי' קוצו של יו"ד מעכב בגט עכ"ל ובהגה"ה הגדולה במיימון בהל"ת כתב וז"ל והנה מורי רבינו שי' פסל לי תפילין כו' עד ותדע שעל מקצתו שאינו תמות ומחוברת תמהו חכמים והוצרכו לדרשן ע"כ הגה"ה במיימון הרי כתבו בהדיא בנ"ד לא גרע מקוצו של יו"ד ובקוצו של יו"ד פסל א"ז בגט וא"ל אדרבה מדלא פסל ליה מהר"ם אלא משום דכתיב וכתבתם בכתיבה תמה ולא שבורה ופסוקה וגבי גט לא בעי' כתיבה תמה כדאיתא פ"ב דגיטין בתוס' אשירי ומרדכי ומהאי טעמא מכשרינן בגט שאינו מוקף גויל ואע"ג דתפילין ומזוזות פסולין ואפי' לדברי סה"ת דפסל אינו מוקף גויל בגט לא פסל ליה משום דבעינן כתיבה תמה אלא משום דלא מקרי אות דלא ידעינן היכן האות כלה כדמפרש התם בהדיא משא"כ בנ"ד דניכרת האות אפי' לתינוק כדפרישית ר"ל דמהר"ם תרי טעמי קאמר וכך ר"ל חדא דלא גרע מקוצו של יו"ד ובעינן לכתוב האותיות כמו שניתנו לנו מסיני שיהיו כל האותיות מחוברים גוף אחד חוץ מן הה"א והקו"ף דלדרשא אתיא וכדאיתא פ' הקומץ רבה ופ' הבונה ועוד אפי' אי הוה קוצו ש"י לא מעכב הכא מעכב בתפילין משום דבעינן כתיבה תמה ולא שבורה ולפ"ז בגט נהי דמשום כתיבה תמה לא מפסיל מ"מ פסול מטעם ראשון דבעינן לכתוב האותיות כמו שנמסרו לנו מסיני וה"מ באשירי דכתב בסוף גיטין בסדר כתיבת הגט וז"ל ויזהר שירחיק רגל הה"א דלמהך דלא לשתמע כי חוכא וכל רגל הה"א צריך להרחיק כדאיתא פ' הקומץ מ"ט תלי כו' אלא הה"א דלמהך צריך יותר ע"כ נראה דר"ל דצריך ליזהר שירחיקנו יותר. והשתא נראה דע"כ סובר אשירי דפסול בדיעבד אם הדביק רגל דשאר ההי"ן דאי לא"ה מה צריך לפרש דצריך להרחיק יותר בה"א דלמהך נימא דלעולם דא"צ אלא כשאר ה"א ואפ"ה שפיר מזהיר תלמודא טפי עליה משום דפסול אפי' בדיעבד אי אתא בעל ומערער אפי' לדברי רב האי ובעל העיטור כדאיתא באשירי אלא ע"כ תצטרך לומר דאפי' בשאר ההי"ן פסול בדיעבד אם הדביק הנפרדים ה"ה נמי אם היה מפריד אותן שדינם להיות נדבקים. אכן בתוס' פ' המגרש משמע איפכא דכתבו שם וז"ל ולורכי וי"ו כו' שמא א"צ להאריך אלא כלומר שלא יעשה קצרה שתהא נראת יו"ד וכן רגל הה"א דלמהך שמא א"צ להרחיק אלא שלא יתחבר בגגה ושמא צריך להאריך הוא"ו ולהרחיק רגל הה"א שלא יטעו העולם בזה ונהגו להאריך ולהרחיק ומיהו ודאי אין הגט פסול אם לא האריך והרחיק יותר מדאי עכ"ל. והשתא לפי מאי דקאמרי מעיקרא ר"ל דתלמודא בה"א דלמהך רק שלא יתחבר מאי איריא הך ה"א כולהו נמי בעינן הכי אי ס"ל הדביק הנפרדים פסול אלא ע"כ אין קפידא לכה"פ לעכב וגם כמדומה שלא נהגו לפסול בקוצו של יו"ד אם חסרים הם מעט בגט ואע"ג דכתב בא"ז בהדיא דמעכב אפשר דר"ל קוצו של יו"ד לפירש"י פ' הקומץ דהוא רגל ימיני וה"נ מייתי א"ז בהל' תפלין פירש"י ג"כ לפסק הלכה כמו אידך פירושים ועוד האריך וסוף דבריו הואיל ונמצא ראיות לכאן ולכאן נכון להחמיר ולהזהיר דאפי' דיעבד לבי נוקפי משום דטעות בגט מביא לידי ממזרות ואף כי אשירי כתב בהל' ס"ת שאם לא הדביק אלו יודי"ן באותיותיהן נשתנין צורתן אלמא דפסול משום שינוי אות ולא מטעם כתיבה תמה א"כ בגט נמי יש קפידא ע"כ כתב מורי הגאון ז"ל: