שולחן ערוך אבן העזר קכג ה
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קכג · ה
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
הכותב גט בשבת או ביום הכפורים, בשוגג, ונתנו לה, הרי זו מגרשת. כתבו וחתמו בזדון בו ביום או ביום טוב, ונתנו לה, אינה מגרשת, שהרי העדים פסולים מן התורה. כתבו ביום טוב בזדון, ונמסר לה בפני עדים כשרים, הרי זה גט פסול.
- הגה: אבל כתבו בזדון ביום כפורים ושבת, הרי זה בטל מדאורייתא, (כן דקדק הבית יוסף). ואין לגרש בלילה, ואם גרש בלילה יש אומרים דהוי גט פסול (ר"י מינץ). ולכן לאחר שהתפללו הקהל ערבית אף על פי שעדיין היום גדול, אין לגרש (בתרומת הדשן סימן רמ"ח). ועיין לקמן סוף סימן קנ"ד סעיף פ"ח ופ"ט:
מפרשים
(יא) כתבו וחתמו בזדון בו ביום או בי"ט וכו': לאו בחדא מחתא מחתינהו דבשבת וי"ט אף שהעדים היו שוגגים והכותב לבד היה מזיד לחלל שבת וי"ה הרי הוא ככותי אם כתב בפרהסיא וכמו שנתבאר סעיף ב' אבל בי"ט הפסול הוא משום עדים אבל הסופר בי"ט אינו ככותי רק ישראל רשע ואינו פסול לכתיבת הגט:
(יב) כתבו בי"ט בזדון ונמסר לה בפני עדים כשרים: כלומר וגם חתמו העדים בזדון דה"ל מזויף מתוכו ופסול מדרבנן אף לר' אליעזר אבל אם לא חתמו עליו עדים כלל ונמסר בפני עידי מסירה אך שנכתב בזדון בי"ט הגט כשר:
(יג) ואין לגרש בלילה: לא קאי אכתיבת הגט וחתימתו דהא ודאי מותר לכתוב ולחתום הגט בלילה כמו שיתבאר בסימן קכ"ז אלא אנתינת הגט קאי וכתב הב"י לקמן סימן קל"ו דשמע הטעם משום דנתינת הגט הוי כמו דין ואין דנין בלילה והב"י השיג ע"ז וכמו שאעתיק לשונו בסמוך:
(יד) לאחר שהתפללו הקהל ערבית: וכתב בסדר הגט של מהר"י מינץ סימן ע' ראיתי שהחמיר מהר"מ וסבירא ליה אפילו אחר תפלה של הקהל אף על גב דאיהו לא התפלל בב"ה שלו והיה עוד היום גדול החמיר שלא ליתן גט, תשובת מהר"י מולין ז"ל עכ"ל והב"י לקמן סימן קל"ו כתב ואיני יודע מה ענין דין לגט ושום א' מהפוסקים לא חילק בכך וכן פסק הב"י לקמן סימן קנ"ד שבשעת הדחק אפילו בלילה ממש יכתוב וינתן:
(ח) כתבו וחתמו: הכלל הוא בשבת וי"כ אם כתב בפרהסיא במזיד נעשה הסופר מומר אף על גב דק"ל דלא נעשה מומר אם עשה עביר' פ"א כאן הוי כל ב' אותיו' כמעש' אחר ואם כותב בי"ט לא נעשה מומר אלא נעש' רשע ובסופר ליכא פסול אם נעש' רשע אבל אם העדים רשעים פסול, ומ"מ הגט אינו בטל כיון דאיכא ע"מ כמ"ש בסי' ק"ל:
(ט) ואין לגרש בלילה: היינו אין נותנים הגט בלילה אבל כותבין וחותמים בלילה כמ"ש בסי' קכ"ז ובחושן המשפט סי' רמ"ח הביא כמה פוסקי' דס"ל אפי' בדיעבד פסול ועיין תשו' רמ"א, ואם התפללו הקהל אפי' לא התפלל הוא הוי לילה והב"י בסי' קל"ו כתב דא"י טעם לדין זה וי"א משום דהוי דין ואין דנין בלילה והשיג על טעם זה דהא מתיר ליקח שכר מסידור הגט משום דלאו דין הוא ועיין בסדר הגט:
הכותב גט בשבת משמע דלא חתמו בשבת מדלא זכר החתימה כמ"ש אח"כ וקשה דא"כ ל"ל שמסרו בעדים היה לו לומר ונתנו בפני עדים כשרים כמ"ש בסיפא זה הקשה ב"י ויש לתרץ דודאי מסרו בעדים ולא צריך להזכירו והא דזכרו בסיפא משום דקי"ל דעידי המסירה הם אחרים כשרים ולא מסרו לפני עידי החתומה. וא"ל למה לא כ' רבותא דאפי' אם נחתם באיסור בשוגג שרי וי"ל אי (הוה) נקט הכי ה"א בנכתב לחוד אפי' לכתחלה שרי קמ"ל דאפי' בכתיבה לחוד אין מותר אלא בדעבד. עוד הקשה ב"י לכתחלה אמאי לא נראה לתרץ דאע"ג דאין כאן פסול כיון ששוגג היה מ"מ מפני הרואים שנכתב בשבת יבואו לטעו' להתיר במזיד לא יגרש בזה לכתחלה ונקט כאן שבת וי"כ לרבות' דבי"ט מכ"ש דשרי בשוגג:
כתבו וחתמו בזדון בו ביום או בי"ט נראה דלא זו אף זו קאמר דלא מבעי' נכתב ונחתם בשבת דיש בו תרתי פסולים הא' מצד שבת דהוה מומר אפי' כתיבה לחוד פוסלת ומבטלת הגט אלא אפי' בי"ט דלא הוי מומר מ"מ הוא פסול לעדות מחמת עבירה זו והוי כאלו אין כאן חתימות כלל ובטל ובסיפא דנקט כתבו בי"ט בזדון ע"כ שיש עליו עדים ג"כ דאל"כ למה הוא פסול שהרי אין כאן מומר מצד הכתיבה דהא י"ט הוא וכיון שאינו אלא עובר עבירה הרי הוא כשר לכתוב גט א"ו דמיירי ג"כ שנחתם באיסור י"ט בזדון ול"צ להזכירו שסמך על הקודם במציעתא ואפי' הכי אינו אלא פסול ולא ביטל כיון שנמסר בפני אחרים כשרים וה"ל גט זה מזויף מתוכו דקיי"ל מודה ר' אליעזר במזויף מתוכו דפסול הוא כדאיתא בהרבה דוכתי ופשוט שאין כאן ביטול הגט דטעם דמזויף מתוכו דפסול הוא דלא ליתי למטעי לסמוך על החתומים לבד וא"כ אי' כאן רק גזירה וכ"כ רמב"ם להדיא בפ"ג מגירושין וכן הוא בטור בבבא הג' כתבו וחתמו בזדון ביום טוב כו' ולפי זה אין חילוק בין גירס' שהעתיק ב"י בזה בין גי' זו לגי' של הטור ברמב"ם:
הרי זה בטל מן התורה דהא מומר לחלל שבתות וכמ"ש בי"ד סימן י"א ואף על גב דאיתא בתוספו' פ"ק דחולין דף י"ד דבפעם אחד לא חשיב מומר ה"נ כיון שעבר עבירה בכתיב' ב' אותיות ראשונות הוה פעם אחת ותו בכל ג' אותיות הוה פעם אחר נמצא הוה מומר בעבירות הרבה כנלע"ד:
(ז) וחתמו: הכלל הוא בשבת וי"כ אם כתב בפרהסיא במזיד נעשה הסופר מומר אע"ג דק"ל דלא נעשה מומר אם עשה עבירה פ"א. כאן הוי כל ב' אותיות כמעשה אחר. ואם כותב בי"ט לא נעשה מומר אלא נעשה רשע ובסופר ליכא פסול אם נעשה רשע אבל אם העדים רשעים פסול. אבל הגט אינו בטל מדאורייתא כיון דאיכא עידי מסירה.
(ח) עדים: ר"ל וגם חתמו העדים בזדון אז הוא פסול אבל אם לא חתמו עליו עדים כלל ונמסר בפני עידי מסירה אף שנכתב בזדון בי"ט הגט כשר.
(ט) בלילה: היינו שאין נותנים הגט בלילה אבל כותבין וחותמין בלילה כמ"ש סי' קכ"ו. ואם התפללו הקהל ערבית אפילו הוא לא התפלל הוי כלילה. והב"י סי' קנ"ז כתב ואיני יודע טעם לדין זה. וי"א משום דהוי כדין ואין דנין בלילה. והב"י השיג ע"ז וכ"מ מהרמ"א דליתא טעם זה דהא מתיר ליקח שכר מסידור הגט משום דלאו דין הוא ועיין בסדר הגט. וכן פסק הב"י לקמן סי' קנ"ד דבשעת הדחק אפ' בלילה ממש יכתב וינתן ע"ש. ומהרח"ש בתשובה סי' ל"ב התיר בפשיטות בשעת הדחק וכן דעת מהרדב"ז סי' פ"ד והביא ראיה ממ"ש התוספות פרק נגמר הדין דאלת"ה האיך אדם נותן שלום לחבירו בלילה והיאך אשה מתגרשת בלילה ע"ש. ופר"ח הביא ראיה מס"פ מי שאחזו הכל מודים היכא דאמר לכשתצא חמה מנרתקה. ופרש"י שם באומר לאשתו בלילה זה גטך לשתצא חמה מנרתקה אלמא דמותר למיהב גיטא בלילה ע"ש. ועיין כנה"ג סי' קל"ז דף ק"ס ע"ב.