באר היטב על אבן העזר קכג
סעיף א
עריכה(א) לבעלה: ע"ל סי' ק"ך ס"ק ב'.
(ב) יכתוב: והיכא דלא אפשר פשיטא דאין קפידא כלל ב"י ח"מ.
(ג) הימנית: משמע בדיעבד כשר אם כתב ביד השמאלית אפי' אם אין שולט בשתי ידיו ח"מ. וב"ש כתב דאינו כשר אלא במקום עיגון או בדיעבד דכבר ניתן ע"ש.
סעיף ב
עריכה(ד) כגוי: עיין ב"ש. אוכל נבילות להכעיס. ומחלל שבת בצינעא. וטבח שיצא טריפה מתחת ידו כשרים לכתחלה לכתוב גט הרדב"ז סימן רע"ה.
סעיף ג
עריכה(ה) החמשה וכו': למעשה יש מחמירין דהוי ספק מגורשת ח"מ ועיין ב"ש ס"ק ה'.
סעיף ד
עריכה(ו) הפקח: ולדעת הי"א שכתב רמ"א לפני זה אפילו בדיעבד פסול מדרבנן ולא מהני גדול עומד ע"ג. ויותר מסתבר דהג"ה וי"א וכו' שייך כאן דאיירי אפי' אם גדול עע"ג ואפ"ה פסול מכ"ש בסעיף שלפני זה דלא איירי כשהגדול עע"ג דפסול ח"מ ב"ש.
סעיף ה
עריכה(ז) וחתמו: הכלל הוא בשבת וי"כ אם כתב בפרהסיא במזיד נעשה הסופר מומר אע"ג דק"ל דלא נעשה מומר אם עשה עבירה פ"א. כאן הוי כל ב' אותיות כמעשה אחר. ואם כותב בי"ט לא נעשה מומר אלא נעשה רשע ובסופר ליכא פסול אם נעשה רשע אבל אם העדים רשעים פסול. אבל הגט אינו בטל מדאורייתא כיון דאיכא עידי מסירה.
(ח) עדים: ר"ל וגם חתמו העדים בזדון אז הוא פסול אבל אם לא חתמו עליו עדים כלל ונמסר בפני עידי מסירה אף שנכתב בזדון בי"ט הגט כשר.
(ט) בלילה: היינו שאין נותנים הגט בלילה אבל כותבין וחותמין בלילה כמ"ש סי' קכ"ו. ואם התפללו הקהל ערבית אפילו הוא לא התפלל הוי כלילה. והב"י סי' קנ"ז כתב ואיני יודע טעם לדין זה. וי"א משום דהוי כדין ואין דנין בלילה. והב"י השיג ע"ז וכ"מ מהרמ"א דליתא טעם זה דהא מתיר ליקח שכר מסידור הגט משום דלאו דין הוא ועיין בסדר הגט. וכן פסק הב"י לקמן סי' קנ"ד דבשעת הדחק אפ' בלילה ממש יכתב וינתן ע"ש. ומהרח"ש בתשובה סי' ל"ב התיר בפשיטות בשעת הדחק וכן דעת מהרדב"ז סי' פ"ד והביא ראיה ממ"ש התוספות פרק נגמר הדין דאלת"ה האיך אדם נותן שלום לחבירו בלילה והיאך אשה מתגרשת בלילה ע"ש. ופר"ח הביא ראיה מס"פ מי שאחזו הכל מודים היכא דאמר לכשתצא חמה מנרתקה. ופרש"י שם באומר לאשתו בלילה זה גטך לשתצא חמה מנרתקה אלמא דמותר למיהב גיטא בלילה ע"ש. ועיין כנה"ג סי' קל"ז דף ק"ס ע"ב.