שולחן ערוך אבן העזר קיח יח

אלמנה שגבתה כל הנכסים בכתובתה, אינה חייבת בקבורת בעלה.

הגה: ואפילו אין כאן רק כדי קבורה, היא גובאת כתובתה והוא נקבר מקופה של צדקה (תשובת הרא"ש כלל ט"ו והגהות מימוני פרק י"ז ותשובת הרמב"ן סימן ס"ד והרשב"א סימן אלף ק"ג). אבל אם תפסו היתומים מטלטלין, וקברו אותו, אין צריכים לשלם (ריב"ש סימן ק"ד):

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(כא) שגבתה כל הנכסים: נראה דלאו דוקא גבתה אלא גם לכתחלה נותנין לאלמנה הנכסים והיא נקבר מקופה של צדקה אם אין האלמנ' רוצה לוותר ולמחול והא דתני' בתוספת' והביאה הריב"ש בתשובותיו סי' ק"ד דכל הקודם זכה היינו כתובה וב"ח אבל לקוברו לא מהני תפיסת היורשים וכבר כתב הרא"ש בכלל ט"ז (והובא בטור ח"ה סי' ער"ה ס"ק ד') וז"ל שעבוד קבורה לא מצינו שתהא מוטלת על שעבוד נכסיו דמחיים לא חל שעבוד זה שאם בא בע"ח ונטל נכסי המת בחובו אין מחייבין אותו לקוברו וכן משמע מדברי הג"ה אשר"י והובא בחושן משפט בש"ע בסי' ק"ז בהג"ה סעי' ב' שהב"ח יכול לעכב קבורתו כלו' שלא יוציאו הממון בצרכי קבורה כי הוא קודם כי שיעבודו דאוריית' ומחיים נשתעבדו לו הנכסים ולא כמו שפי' שם בסמ"ע ומה שפסק הריב"ש שאם היורשין קדמו והוציאו וקברוהו ממה שבידם מנכסי המת שא"צ לשלם לאלמנה היינו כשלקחו נכסי המת ומכרום לצורך קבורה אין להם לשלם מדינא דגרמי דומה למה שאמרו יתומים שקדמו ומכרו בנכסים מועטים או יתומים שמכרו כל הנכסים לעכו"ם שאין זה רק שהרחיק שעבודו ומאחר דק"ל דב"ח מכאן ולהבא הוא גובה א"כ כל זמן שלא התרו בהם ב"ח ואלמנ' אין על היתומים שום תלונה אבל אם מיחו בידם בכח ב"ד ומכ"ש אם הוציאו היתומים ממון שלהם ורוצים לתפוס נכסי המת ודאי מוציאין מידם וכמו שפסק הרא"ש דאין הנכסים משועבדים לצורך קבורה והארכתי בזה באשר ראיתי בב"ח לא פסק כן ובעיני אין דבריו ברורים ולא כוון יפה בדעת הריב"ש ולא מהני תפיסה רק אם מכרו או משכנו הנכסים עצמם בלא מחאה ע"פ ב"ד אז מה שעשו עשו ומ"ש הרב וכן עמא דבר היינו משום שרוב האלמנות אין מקפידות ומוחלו' על כתובתם כי היה גנאי להם שבעוד שהמת מוטל לפניה תתבע מיד כתובת' ותרצה לשבע ותטיל בעלה על הצדק' אבל אם אלמנ' עניה רוצה לטעון כך או קרוביה טוענין בעדה הרשות בידם וכן אם קברוהו היורשים משלהם אין מועיל התפיס' שתפסו מנכסי המת וכמ"ש:

בית שמואל

עריכה

(יט) אלמנה שגבתה: ב"ח מאריך בדין זה ועולה מדבריו דוק' שתפסה מטלטלין לרשותה וזכתה בהם אבל אם לא תפסה אפילו אם היורשין ג"כ לא תפסו חל חיוב הקבורה על הנכסים קודם שחל גביות הכתובה והנה בתשו' הרשב"א שהבי' הב"י ריש סימן צ"ג ובתשו' הרמב"ן סי' ס"ד אית' אפילו לכתחלה הי' גובה הכתובה והוא נקבר מן הצדקה וכ"כ במרדכי פנ"ש וכן משמע מדברי הג"ה בסעיף זה ואפילו אם תפסו היורשים קרקע או מטלטלין אם כת' לה מטלטלין אג"ק מוציאה מהם ומה שאתמר בתוספת' מה שקדם זכה והוא נקבר מן הצדקה משמע אם זכו היורשים נקבר מן אותם מעו' איירי אם תפסו מטלטלין ולא כתב לה מטלטלין אג"ק כיון מדינ' דש"ס מטלטלין אינן משועבדים לה אא"כ כשתפסה מחיים לכן אם תפסו היורשים מטלטלין זכו כיון שלא כתב לה אף על גב ואם תפסה היא משמע אפילו אם תפסה אחר המיתה מהני והוא נקבר מן הצדקה ובש"ג דף תקכ"ח פסק מטלטלין ולא כתב לה אג"ק לא מהני תפיסה של אחר מיתתו כי בודאי בזה לא תקנו הגאונים שתגבה היא והמת יהיה מושלך בבזיון עולה מזה קרקע או מטלטלין וכתב לה אגב לא מהני תפיס' היורשים, ומטלטלין ולא כתב לה אגב לא מהני תפיסה שלה אא"כ שתפסה מחיים ואם היורשים מכרו קרקע וקברוהו כתב בח"מ דאינן חייבים לשלם מדין גמרי דיש לדמו' ליורשים שקדמו ומכרו בנכסים מועטים דאין חייבים לשלם משום דאין זה רק שהרחיק שיעבודו ומאחר דקי"ל ב"ח מכאן ולהבי' הוא גובה א"כ כל זמן שלא התרו בהם אין על היתומים שום תלונה מיהו אם יכולה לטרוף הקרקע שמכרו נראה דיכולה לטרוף אלא כשא"י לטרוף פטורים הם לשלם אבל אם מיחו בידם בכח ב"ד ומכ"ש אם הוציאו היתומים ממון שלהם ורוצים לתפוס נכסי המת מוציאה מהם ומ"ש ב"ח וכן עמא דבר דנקבר מן נכסי המת אין ראיה משום רוב האלמנות אין מקפידין אבל מי שרוצה לעכב הדין עמה ע"כ ועיין בח"מ סי' ק"ז ובד"מ רס"ק:

(כ) והוא נקבר מקופה של צדקה: בתשו' מהר"מ מינץ סי' ג"ן כתב הוצאות קבורה קרוב קרוב קודם ואם היה הבן שם עליו מוטל הוצאות קבורה דעל כל ז' מתים אשר הכהן מטמ' את עצמו מצוה להם לקוברו ולא הוי מת מצוה להטילו על הצדק' אלא בנו קברו וה"ה בתו אם היה לה בלא בעלה ואם לא היו שם הבנים והבנות והאלמנה וחתניו שם מוטל על שניהם בשוה ואחיו נותן חצי מה שנותן חתנו או אלמנה וכן חצי מן אחיו:

באר היטב

עריכה

(יב) בכתובתה: ב"ח מאריך בדין זה ועולה מדבריו דוק' שתפסה מטלטלין ברשותה וזכתה בהם אבל אם לא תפסה אפילו אם היורשים ג"כ לא תפסו חל חיוב קבורה על הנכסים קודם שחל גביות הכתובה. ובתשו' הרשב"א ובתשו' הרמב"ן אי' אפילו לכתחלה היא גובה הכתובה והוא נקבר מן הצדקה וכ"כ המרדכי דכ"מ בהג"ה בסמוך. ואפי' אם תפסו היורשים קרקע או מטלטלין אם כתב לה מטלטלי אג"ק מוציאה מהם. והב"ח כתב קרקע או מטלטלי וכ' לה אג"ק לא מהני תפיסו' היורשים ומטלטלין ולא כ' לה אג"ק לא מהני תפיסה שלה אא"כ שתפסה מחיים. ואם היורשים מכרו קרקע וקברוהו. כ' החלקת מחוקק דאינן חייבים לשלם מדין גרמי מיהו אם יכולה לטרוף הקרקע שמכרו יכולה לטרוף אלא כשא"י לטרוף פטורים הם לשלם. אבל אם מיחו בידם בכח ב"ד ומכ"ש אם הוציאו היתומים ממון שלהם ורוצים לתפוס נכסי המת מוציאה מהם ע"ש. ע' כנה"ג דף קל"ח ע"א סכ"ח. ובש"ך ח"מ סי' ק"ז סק"ו וע' מהר"ם מטראני ח"א ס' ע'.

(יג) צדקה: בתשו' מהר"ם מינץ סי' נ"ג כתבוהו אותו קבורה קרוב קודם. ואם היה הבן שם. עליו מוטל הוצאות קבורה דעל כל ז' מתים אשר הכהן מטמא א"ע מצוה להם לקוברו ולא הוי מת מצוה להטילו על הצדקה אלא בנו קוברו. וה"ה בתו אם היה לה בלא בעלה ואם לא היו שם הבנים והבנו' והאלמנה וחתניו שם. מוטל על שניהם בשוה. ואחיו נותן חציו ממה שנותן חתנו או אלמנה. ונין נותן חצי ממה שנותן אחיו ע"ש.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}