פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אבן העזר צג כא

שולחן ערוך

הניח מטלטלין ולא תפסה אותם, היורשים נוטלין אותם והם מעלין לה מזונות. ואינה יכולה לעכב עליהם ולומר: יהיו המטלטלין מנחים בבית דין שאזון מהם שמא יאבדו ולא יהיו לי מזונות. ואפלו התנה עליו בפרוש שתזון מהמטלטלין, אינה מעכבת. אבל אם הניח קרקע, יכולה היא לעכב עליהם שלא ימכרו, ואם מכרו אינה מוציאה מיד הלקוחות, והיא נזונית מדמי הקרקע שבידם. ויש מי שחולק ואומר שאינה נזונית מאותם הדמים.

הגה: הקנה לה בקנין על המזונות, מוציאה למזונות ממשעבדים. ודוקא שפרש בהדיא מזונות שלאחר מיתה, אבל בלאו הכי, אף על גב שכתב לה בכתבתה מזונות, וקנו מידו, לא נתכון על מזונות רק מחייו (כך משמע מהמגיד משנה פרק י"ח דאשות, וכן כתב הבית יוסף בשם תשובת הרשב"א):

מפרשים

חלקת מחוקק

(לד) והם מעלים לה מזונות:    זה הוא תקנת הגאוני' אף מן המטלטלין:


(לה) שמא יאבדו ולא יהיו לי מזונות:    מלשון זה שכתבה שמא יאבדו משמע קצת שאם מכרו המטלטלין צריכין לזון מן הדמים אף על גב דלאו הני זוזי שבק אבוהון אבל בחושן משפט סי' ק"ז כתב בטור במטלטלי א"צ לשלם מן הדמים אפי' למאן דס"ל במקרקעי דצריכין לשלם מן הדמים היינו מטעם מזיק שיעבודו של חבירו אבל במטלטלין אין כאן שעבוד רק תקנת הגאונים:


(לו) ואפילו התנה עליו בפי':    נראה מאחר שהוא תנאי שבממון וניזונית מן הדין מן המטלטלין ולא מטעם תקנה א"כ אם מכרו המטלטלין צריכין לזון מן הדמים דאל"כ למה לא תעכב עליו לכתחלה אלא ודאי שצריכין לזון מן הדמים ואפי' למאן דס"ל בקרקע דלא נקרא מזיק שעבודו מאחר שהקרקע בעין ולא חפר בה בורות במטלטלין מודה ואפשר דהרמב"ם ס"ל דגם בקרקע מזיק שעבודו חייב:


(לז) ויש מי שחולק:    ע' בטור זה סי' קי"ב ובטור חושן משפט סי' ק"ז:

בית שמואל

(לו) והם מעלים לה מזונות:    זה הוא תקנות הגאונים דניזונת מן המטלטלין:


(לז) שמא יאבדו וכו':    ה"ה אם מכרו מטלטלין א"צ לשלם מן הדמים לדעת הטור אף על גב דס"ל בקרקע צריכים לשלם מן הדמים היינו מטעם מזיק שיעבוד של חבירו אבל מטלטלין אין כאן שיעבוד רק תקנות הגאונים ועיי' בחושן המשפט סי' ק"ז בטור ועיין בסמוך:


(לח) ואפי' התנה עליו בפירוש:    כתב בח"מ כיון שהוא תנאי שבממון וניזונת בדין מן מטלטלין ולא מן התקנ' צריכים לזון מן הדמים דאל"כ למה לא תעכב עליו לכתחלה:


(לט) והיא ניזונת מדמי הקרקע:    עיין דינים אלו לקמן סי' קי"ב ובחושן המשפט סי' ק"ד ק"ז ושם מבואר לד"ה בין קרקע ובין מטלטלין גובים ממעות שבידו אחר תיקון הגאונים דגובין מן המטלטלין ולהרא"ש אין גובין כיון דלא הניח הני זוזי ולהטור חייבים מדינא דגרמי דהזיקו שיעבודו ואינן חייבים אא"כ מכרו קרקע אבל אם מכרו מטלטלין פטורים כיון ע"פ הדין דש"ס לא נשתעבד לפ"ז אם התנה שתזון מן מטלטלין אז הוי מזיקי' אם מכרו וגובין מן המעות שבידם לדעת הטור וכ"כ בח"מ מיהו מ"ש לדעת הרא"ש אנ"ל, וכאן משמע דס"ל המחבר עיקר כסברא הראשונה ולקמן סי' קי"ב כתב בהג"ה כדעת הרא"ש ולכאור' נ"ל כדעת רמ"א וראי' לדבר שלא כ' הטור בסי' זה ולקמן דחייבי' מדינא דגרמי אלא בחושן המשפט כ"כ אלא ודאי ס"ל עיקר כהרא"ש משום תיקון מזונות מדרבנן הם מ"ה אם מכרו אוקמי' אדאורייתא כמ"ש בחושן המשפט לענין מכירת מטלטלין כן הוא הכא אפי' לענין מכירת קרקעות אלא בחושן המשפט שם ס"ל שיעבוד ב"ח מדאוריי' מ"ה ס"ל דחייבי' מדינא דגרמי וע' פרישה כ' דוקא אם מכרו היורשים הקרקע קודם שהחזיקה הב"ד הקרקע ביד האשה כמ"ש בסי' קי"ב בהג"ה סעיף י"ד ויש לחלק:


(מ) הקנה לה בקנין:    כ"כ הרשב"א בתשובה והמגיד פי"ח וע' בגיטין דף נ' איתא שם מפני מה אין טורפין למזון האשה והבנות מפני שאינו כתובים אף על פי שנכתב תקנו חז"ל דדינו כאילו לא נכתב ע"ש בתוס' והרא"ש ועיין סי' קי"ב קי"ד ועוד טעם אחר מפני שאינן קצובים וכ"כ הרמב"ם והסמ"ג ושם אכתוב דין זה באריכות:


באר היטב

(לה) מזונות:    זהו תקנות הגאונים דניזונית מן המטלטלין.


(לו) מזונות:    וה"ה אם מכרו מטלטלין א"צ לשלם מן הדמים. עי"ן בחושן משפט סי' ק"ז בטור. וכנה"ג דף קי"ב ע"ב ס' נ"ה.


(לז) שתזון וכו':    כתב החלקת מחוקק מאחר שתנאי ממון הוא וניזונין מן הדין עכשיו מן המטלטלין ולא מחמת התקנה א"כ אפילו מכרו המטלטלין צריכין לזון מן הדמים כמו בקרקע.







▲ חזור לראש