הגהות רבי עקיבא איגר/אבן העזר/סימן צג
סימן צג
עריכהסי' צ"ג ס"א אלא לאח' מיתת הבעל. נ"ב בתשובת משאת משה סי' ס"ז כתב בשם תשובת מהר"י הלוי סי' ט"ז המרגיל קטט עם אשתו ודעתו ללכת ממנה ולעזוב ביתו יכולים הקרובי' להוציא הכתובה מידו:
ב"ש אות ז' מזונות מיד. נ"ב ע' בחי' ס' כתובה דף ס"ה ד"ה שומרת יבם היתה:
ח"מ אות ז' וע' בסמ"ג. וכ"כ להדיא בש"ע לקמן סי' קי"ח ס"ו:
ס"ד תיזון היא עם הבן. נ"ב ע' תשו' תשב"ץ ח"ב סי' קס"ב וצ"ע:
ס"ז אבל אם נתארסה. נ"ב והיכי דהוי ס' קדושין ותפסה למזונות אין מוציאי' ממנה. תשובת הר"ם אלשיך סי' ק"ד זיקה ליבם הוי כנתארסה ונתגרשה דאין לה מזונות ריב"ש סי' ש"ג הובא בב"ש סק"ד בקצרה:
ס"י אבל אם שיירה. נ"ב אם כתוב' ר' ונדוניא ג"כ ר' ומחלה מכתובתה יכולה לומר מחלת הנדוניא וניזונית כנלע"ד. וע' בתשובת רשב"א שהובא בב"י:
שם ומיהו אם ירצו היורשים. נ"ב ואם מקצת יורשים רוצים לסלק כתובה ומקצת אין רוצים ע' ס' כתובה סי' קי"ג ס"ב סק"ז:
ח"מ אות ל"ב תפיסה מהני. נ"ב היינו מרה"ר או מסמטא אבל מרשות יורשי' הוי ספיקא דדינא כמו בסמוך סכ"ג בהגה ואם הי' פקדון ביד אחר י"ל דלכ"א מהני תפיסתה:
ב"ש אות ל"ג לפ"ז נראה דניזונית. נ"ב לענ"ד הא התם מבואר דהוא איבעי דלא אפשטא ומספק אמרי' דעמד חוזר. וא"כ הכא במת דההקדש זכה בודאי והוי ס' אם מחיים אם לא"מ א"כ מס' א"י לגבות מהקדש. ובזה מיושב קושי' הח"מ ס"ק ל"א דשפיר סתם הרמ"א דכל הקדש הוי כמתנת בריא. והיינו מספק דשמא לגבי הקדש גמר ומקדיש מחרים:
שם אות ל"ה וע' סי' ק'. נ"ב וע' חוה"מ סי' קי"ג ס"א: