בית שמואל על אבן העזר סג
סעיף א
עריכה(א) מותר לבעול בתולה בשבת: כן עלתה המסקנא בש"ס ומ"ש בהג"א לדידן דאין אנו בקיאים בהטיה אסור לבעול בשבת עיין בדריש':
(ב) פורש מיד: משום דחיישינן שמא ראת' דם אף על גב דתלינן דם במכה כמ"ש בש"ס וביורה דעה סי' קפ"ז ואין לך מכה גדול' מזו תירץ הרשב"א הא דתלינן במכה היינו כדי שלא תאסור על בעלה אם נמצא ג"פ דם אחר כל ביאה וביאה אבל לא תלינן במכ' בכה"ג והרא"ש תירץ ביאה להכל נמסר מחמירין טפי ולפי שנ"מ מתירוצים אלו לכן הבאתי:
(ג) עד יום חמישי לשימושה: ועיין ביורה דעה שם הביא בהג"ה בסי' קצ"ו מ"ש הגמיי' ובמרד' דלא תלינן כתם בג' ימים הראשונים של ז' נקיים כי היכא דידע דפסק המקור ולכאור' נרא' בג' ימים הראשונים של ז' נקיים של הכלה לא מחמירי' חומרא זו דהא כאן י"ל דלא הי' כלל דם מן המקור וכן בעלת הכתם שלא ראתה דם אין להחמיר חומר' זו ותלינן בכל דבר אפילו בג' ימים הראשונים של ז' נקיים אבל בת"ה סי' רמ"ט כתב כתם פחות מכגריס תולין במאכולת אפילו תוך ג' ימי נקיים דאל"כ אין שום אשה יכול' לטהר לבעל' דאין לך סדין שאין עליו דם המאכולת מזה משמע דבעל כתם אין תולה בג' ימים הראשונים אם הי' יותר מגריס ועוד דאל"כ איך כתב אין לך אשה דיכול' לטהר לבעל' דהא בפעם שנית היא בעלת כתם ואז היא יכול' לתלות במאכולת אבל ג' ימים הראשונים אחר שראת' דם מנ"ל דיכול' לתלות בדם מאכולת אלא ע"כ דס"ל ג' ימים הראשונים של בעלת כתם ושל מי שראת' שוין ואם ראתה דם אין תולה בג' ימים הראשונים אז אפילו בעלת כתם נמי אין תולה מיהו י"ל דלמא הת"ה ס"ל אשה שראת' פ"א דם מקור והתחיל' לספור ז"נ ואח"כ מצא' כתם והתחיל' לספור עוד נקיים ומצא' כת' אז הכל דין א' כיון בתחל' הי' נפתח המקור אבל כלה או בעלת הכתם מעיקר' י"ל דתולין בכל דבר והמאור הגדול מהר"ר ליב צונש ז"ל שהי' אב"ד בק"ק פינטשיף השיב לי ע"ז תשוב' א' באריכות ודעתו הי' להחמיר משום לא פלוג:
סעיף ב
עריכה(ד) וי"א אחר שמצא בתולים מברך: עיין בדריש' וב"ח בק"א מה שהקשו ע"ז מדברי הרא"ש ריש קידושין שכתב שם דאין מברכים שום ברכ' מה שלא מצינו בש"ס ומהרש"ל כ' דאין מברכים ברכ' זו וב"ח כתב דיש לברך בלא שם ומלכות:
(ה) וי"א דאין מברכין בלא כוס: כ"כ רי"ו וכבר האריכו בזה בדריש' וב"ח והשיגו על רי"ו וע"ש: