שולחן ערוך אבן העזר מד ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

שוטה ושוטית אין להם קדושין לא מדברי תורה ולא מדברי סופרים, לא שנא עם כיוצא בהם לא שנא עם פקחים.

הגה: ודוקא שוטה גמור; אבל אם דעתו צלולה, אף על פי שהיא דלה וקלושה הרבה (ר"י בשם הרמ"ה), וכן עתים שוטה ועתים צלול, ולא ידענו העת שהוא עומד בדעתו, חוששין לקדושין (גם זה שם):

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(ב) ודוקא שוטה גמור אבל אם דעתו צלולה וכו':    המעיין בר' ירוחם יראה שפסק בדעתו צלולה דהוי קדושין וכן הוא בגמרא להדיא בפ' חרש דף קי"ג אליבא דר"א אי דעת' צילתה אעפ"י דקלישתא מעשיו קיימין וקידושיו קדושין וע"כ נראה שיש ט"ס בהג"ה זו וצריך להגיה כמ"ש בר' ירוחם וכמו שהעתיק ב"י (וז"ל מי שדעתו צלולה ומבין ומשיג הדברים על בוריין אף על פי שדלה וקלושה קידושיו קידושין גמורין וכן גירושין ואם דעתו משובש' שאינו משיג שום דבר על בוריו ה"ז בחזקת שוטה ואין קידושיו קידושין גמורים ואם עתים צלולה ועתים משובשת ולא ידעינן העת שהוא עומד בדעתו הרי זה ספק) ומיהו גם בדברי רבי' ירוחם יש לדקדק במ"ש ואם דעתו משובשת וכו' ה"ז בחזקת שוט' ואין קידושיו קידושין גמורין דלשון בחזקת שוטה משמע דהוי שוטה גמור ואין לו קדושין כלל אך/ אף /מד"ס ומדסיים קידושין גמורין משמע דגמורין לא הוי אבל מידי ספק לא נפקי:
 

בית שמואל

(ג) שוטה:    אף על גב בחרשת תקנו חז"ל נישואין משום חרש וחרשת קיימא בתקנות חז"ל ואית' שלום ביניהם משא"כ בשוטה בטור איתא שוטה ושוטה וכתב בדרישה בשם מהרש"ל דתלי' במבטא שוטה זכר בסג"ל שוטה נקיבה בקמץ ועיין סי' קכ"ד:

(ד) אבל אם דעתו צלולה:    יש כאן חסרון הניכר דעתו צלולה מקודשת בודאי ועתים שוטה וא"י העת אז חוששין ואין ודאי קידושין ועיין ב"י ובד"מ, ואם דעתו משובשת ואין משיג דבר על בוריו מדייק בח"מ דיש חשש קידושין:
 

ט"ז - טורי זהב

שוטה ושוטית כו' דדוקא בחרש תקנו דדרך להיות שלום ביניהם משא"כ בשוטים שאין אדם דר עם נחש בכפיפה אחת:
 

באר היטב

(א) צלולה וכו':    צ"ל דעתו צלולה מקודשת בודאי ועתים שוטה וא"י העת אז חוששין ואין ודאי קדושין. ואם דעתו משובשת ואין משיג דבר על בוריו יש חשש קדושין ח"מ עיין ב"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש