שולחן ערוך אבן העזר ל ד
<< · שולחן ערוך אבן העזר · ל · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
היתה עומדת בסימטא (פי', שביל של יחיד) או בצידי רשות הרבים, וזרקם לתוך ארבע אמותיה, מקודשת. ואם נשארו תוך ד' אמותיו, אינה מקודשת, אפילו נכנסה היא לתוך ד' אמותיו, כיון שקדם הוא לתוכם זכה בהם והם שלו:
מפרשים
חלקת מחוקק
(ד) או בצידי ר"ה: אבל בר"ה לא תקינו ארבע אמות אפי' היכא דדעת אחרת מקנה ועיין בב"ח דלדעת הרמב"ם ושאר פוסקים בדעת אחרת מקנה אפילו בר"ה תקנו ד"א ובפ"ד מהלכות זכיה כתב הרמב"ם במתנה דלא תקנו ד' אמות בר"ה אעפ"י דדעת אחרת מקנה ובאמת שהרמב"ם לא כת' בקידושין דין ד' אמות דליקני בר"ה רק שכתב דקרוב לה מקודשת מטעם דיכולה לשומרה ועיין בדברי הרמב"ם הלכות גירושין פ"ה ומ"ש המפרשים שם ויתבאר אי"ה לקמן סי' קל"ט:
(ה) וזרקם לתוך ד' אמותיה: קנין ד' אמות הם תקנת חכמים כדאיתא בגמרא וא"כ לא הוי אלא קדושי דרבנן לפי דעת ר' ירוחם שהביא ב"י לעיל בסי' ך"ח גבי מעמד שלשתן אבל דעת הר"ן בפ' הזורק דהם קידושין ד"ת דהפקר ב"ד הפקר וכמו שתקנו גבי היא יכולה לשמור אפילו ק' אמה הרי זו מגורשת (גיטין דף ע"ח ע"ב):
(ו) כיון שקדם הוא לתוכה זכה בהם: ואם שניהם באו כאחד לתוך ד' אמות דק"ל במציאה דקנוי שניהם בגט הוי כחצר של שניהם והוי קדושי ספק ועיין בח"ה סי' רס"ח הובא שם בטור דע' הראב"ד שלא תקנו ד' אמות אלא בעומד אבל לא במהלך ואף שהרא"ש נחלק עליו אפשר משום חומר' דקידושין יש לחוש לדברי הראב"ד ולא הוי רק ספק קידושין במהלכת ולפי מ"ש לפני זה כל ד' אמות אינם רק קדושי דרבנן לדעת ר' ירוחם:
בית שמואל
(ה) או בצידי ר"ה: אבל בר"ה לא תקנו חז"ל ד"א כמו שכתב ברמב"ם פ"ד ה"ז ובחושן המשפט סי' רמ"ג מיהו בהגמ"י והג"מ כתבו כשדעת אחרת מקני תקנו ד"א אפי' בר"ה ובח"ר כתב גם כן בגט תקנו ד"א אפי' בר"ה משום תקנו' עגונו' וי"ל אף על גב בקדושין לא שייך הטעם משום עגונו' מ"מ מקשינן קידושין לגרושין כמו שכתב הר"ן לענין כשהיא יכולה לשמור הגט ובסי' קל"ט כתבתי גם הרמב"ם ס"ל כהרשב"א בגט מ"ה כתב בהל' גיטין זרק לה בר"ה תוך ד"א מגורשת לפ"ז י"ל גם בקדושין הדין כן מיהו הטור והמחבר שכתבו לענין ד"א היתה עומדת בסימטא ובסעיף ה' כתבו כלשון הרמב"ם היתה עומד' בר"ה ולקמן סי' קל"ט כתבו אם זרק בר"ה תוך ד"א צ"ל דס"ל גיטין שאני משום תקנות עגונו' אבל בקידושין לא מהני ד"א והא דהיא מקודשת כשהיה קרוב לה משום דשאני קרוב לה מד"א כי ד"א איירי אפילו אם הוא יכול ג"כ לשמור וקרוב לה איירי דהיא יכולה לשמור ולא הוא כמ"ש בתו' גיטין דף ע"א, וכ"כ בדרישה נשמע מזה אם זרק זה הקדושין תוך ד"א והיא עומדת בר"ה הוי ספק קדושין, ועתוס' גיטין שם נראה גם קושי' שניה של תו' קאי על ד"א ולא קאי על קרוב לה אף על גב תוס' מציין בדברי רבי יוחנן דאיירי בקרוב לה מ"מ כוונתם לתרץ קושי' שניה ג"כ עם מ"ש בתירוץ הראשון:
(ו) לתוך ד' אמותיה: הנה קנין תוך ד"א תקחז"ל הוא ומ"מ כתב דהיא מקודשת מדאורייתא כי מאחר שתקנו כן חז"ל אז היא מקודשת מדאוריי' ועיין מ"ש בזה סי' כ"ח:
(ז) אמותיה: מבואר בתוס' ד"א שלה אפילו אם שניהם יכולים לשמור הגט מקודשת ומגורשת אף על גב הרמב"ם פ"ה ה"ג ס"ל כששניהם יכולים לשמור הגט פסול וכן אית' לקמן סי' קל"ט היינו בגט מחמירים כן כשמואל דאמר עד שתשוט ותטלנו אבל מדאורייתא מגורשת לכן בקדושין כשר אפילו מדרבנן כמ"ש הר"ן כשהגט כשר מדאוריי' רק מדרבנן פסול אז בקדושין היא מקודשת בודאי ואם היא יכולה לשמור ולא הוא ע' לקמן אם היא מגורשת מדאוריי' ושם כתבתי כמה חלוקי דינים:
באר היטב
(ד) לתוכם: ואם שניהם באו כאחד לתוך ד"א הוי ס"ק עיין ח"מ ב"ש.