ט"ז על אבן העזר לט
דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.
סעיף א
עריכהשלא תאכל בשר אבל דבר שאין מקפידין בו כגון קליות ואגוזים אע"ג דזה עינוי נפש ויכול להפר לה מ"מ כאן בהקפדה רבה תליא מלתא וזה דוק' בדברים גדולים כגון בשר ויין וכדומה לזה:
סעיף ב
עריכהנתבטלו הקידושין דהוא סבר שמא לא ימצא החכם פתח להתיר לה ע"כ ודאי לא ניחא ליה בקידושין:
ספק מקודשת דיכול לומר לא בעינ' אשה נדרנית וגם גט לא ניחא לי ליתן לה כיון שהיא חשוב' בת גדולים ויהיה קרובותי' אסורים עלי ע"כ לא ניחא דלהוי קידושין ויש דיעות דלא ס"ל האי סברא ע"כ צריכה גט מספק מ"ה כתב הטור בזה צריכה גט פי' לחומרא אבל באינה חשובה הוי לכ"ע קידושין ודאין כל שהתיר קודם ידיעת הבעל:
סעיף ד
עריכהגסים מחברותי' פי' משאר נשים:
ושומא שעל הפדחת הרמב"ם ס"ל דהשומא כל שיש בה שער או גדולה לא הוה מום אפילו באשה אלא דוק' כשהוא בפניה והקשה ב"י במה דפריך הכא והכא פסלה היה לו להקשות ראה ונתפייס ונר' לתרץ דהמקשן לא רצה להקשות תחלה הלא ראה ונתפייס דיש לתרץ דבכל מום שהוא מום אפי' בכהנים לא אמרי' ראה ונתפייס דהא אומר בפי' ע"מ שאין לך מומין והנה יש לה מום ע"כ לומר שלא ראה בדקדוק ובכונה עליה דאי על מומין אחרים נתכוין היה לו לומר זולת זה המום אבל אחר שתירץ דמיירי בשומא קטנה שזה אינו מום בכהן רק שבאשה אתה אומר שהוא מום בזה שפיר מקשה ראה ונתפייס דכאן אין הלשון של ע"מ שאין בה מומין סותר דיש לנו לומר שאין בה מומין גמורין שפוסל אפי' בכהן וא"כ לא יזיק לה מום זה אפי' באשה אפילו את מחמיר באשה דהא ראה ונתפייס ממילא בנרא' תמיד סבירא לן דאפי' אמר ע"מ שאין עליה (נדרים) (צ"ל מומין) מקודשת כנ"ל נכון לדעת הרמב"ם והטור כתב דשומא שיש בה שער או גדולה פוסל אפי' בכל הגוף אפי' בכן ופי' הרמב"ם מסתבר טפי כתב ב"י בשם הרשב"ץ אשה המשתנת במטה אין זה ממומין הפסולים בנשים שלא נזכר בגמ' כלל ול"ד לריח רע וזיע דהנך שאני שהם דבוקים בה בשעת תשמיש כו' ואפי' לאותם שדנים שזה מום מ"מ כיון שגדלה עם אחותו ידע ונתפייס כו' והב"י חולק ע"ז דמום גדול הוא וק"ל דא"כ היה לו לתנא דברייתא דהוסיפו בנשים כו' במחשב גם (מו"ח זצללה"ה) (צ"ל מום זה הוה הוספה) ונ"ל לענין כתובה ודאי לא הפסידה אבל לכופו לדור עמה מחמת חרם דר"ג שנוהגים בו עכשיו אין זה בכלל ויכול לגרשה בע"כ כיון שיש בזה מחלוקת הדינים שנזכרים כאן בטור לענין נמצאו מומין באשה ולא נודע מתי נולדו כתבם בש"ע לקמן (סימן קי"ז):
סעיף ז
עריכהשלא יהיה בה מומין בה הגיה בטור וא"כ צריך לחלק בין ע"מ שאין עליה מומין או שלא יהיה כו' ואע"ג דבתו' כתבו וב"י מביאים דאין תלוי הטעם בלשון כיון שאמר שאין עליה מומין והרי יש עליה מומין דא"כ ק' למה אמרי' שם דאם התנאי עליו שלא יהיה בו מומין ונמצאו בו מומין אם רפאם דמקודשת דמאי שנא הוא מהי' כוונת התוס' דאין הדין תלוי בהזכרת מומין אבללשון שלא יהיה משמע דמהני אם נרפאו אלא דקשה שאין מקור לזה ובס"א ליתא להאי מלתא אלא איתא כמ"ש כאן בסעיף שקודם לזה דהיינו שתנאי עליו דאז מהני רפואה והחילוק ביניהם דהבעל מקפיד על האשה אפי' אם נרפאו המומין כשהוא זוכר את צורה שלה כשהי' עליה מום משא"כ באשה שאינה מקפדת על זה: