שולחן ערוך אבן העזר לח ד
<< · שולחן ערוך אבן העזר · לח · ד · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
יש אומרים דלא בעי שיהיה בתנאי ארבעה דברים אלו אלא במקום דאתי מינייהו חומרא, ולא היכא דאתי מינייהו קולא.
- הגה: ויש אומרים עוד, דאף על גב דאיכא כל הני ארבעה דברים, בעינן גם כן שיהיה התנאי בדבר אחד והמעשה בדבר אחר, אבל אם הכל הוא בדבר אחד, אינו תנאי (הרא"ש והטור). ויש לחוש לדבריו לחומרא. התנה עמה שתאכל חזיר או שאר איסור דאורייתא, מקרי אפשר לקיימו (טור). אבל התנה עמה שתיבעל לאסור לה, מקרי אי אפשר לקיימו, שאחר לא יתרצה לה (שם). אבל אם התנה עמה שפלוני יתן לו חצרו, או ישיא בתו לבנו, מקרי אפשר לקיימו, דהרי תוכל ליתן לפלוני ממון הרבה עד שיתרצה לדבר (גם זה שם). ועיין לקמן סימן קמ"ג סעיף י"ב:
מפרשים
(ד) ולא היכא דאתי מנייהו קולא: כלומר דאף דאין כאן כל הד' דברים הוי ספק קידושין וספק גירושין ואם קדשה אחר צריכה גט משניהם וע' בדברי הרא"ש פ' יש נוחלין בסעי' מ"ח:
(ה) אם הכל הוא בדבר א': בטור כתב אם הדינר שאני מקדשך בו שלי תהיה מקודשת ואם לאו לא תהיה מקודשת זה נקרא תנאי ומעשה בדבר א' כי התנאי סותר המעשה דאין הקדושין חלין רק אחר שיתקיים התנאי ואז הקדושין שלו ולא נתן לה כלום הא אם אמר ע"מ שתחזיר לי הדינר תהיה מקודשת וק"ל ע"מ הוי כמעכשיו ומכ"ש אם אמר בפי' מעכשיו תהיה מקודשת אם תחזיר לי הקדושין אז לא נקרא תנאי ומעשה בדבר א' וכן כתב התו' בגיטין דף ע"ה ובב"ב דף קל"ז ומיהו בקדושין בלאו הכי מתנה ע"מ להחזיר לא הוי נתינה כמבואר ריש סי' כ"ט ועמ"ש שם ומיהו בקדושי שטר משמע בסוף סי' ל"ב דאם אמר ע"מ שתחזיר לי הנייר דהוי מקודשת וכן בגיטין מבואר לקמן סי' קמ"ג דע"מ שתתן לי הנייר הוי תנאי ולא מקרי תנאי ומעשה בדבר א' מטעם שכתבתי דע"מ הוי כמעכשיו ואין תנאי זה סותר המעשה ומ"מ צריך לפרש מה שפסק כאן בקידושין דיש לחוש לחומר' אם התנאי ומעשה הוי בדבר אחד היינו בקידושי שטר אבל בקידושי כסף כבר פסק לעיל דאפילו ע"מ לא מהני מטעם דדומה לחליפין וגם צריך לדקדק דבגט אם אמר הרי זה גיטך והנייר שלי אינו גט כלל א"כ ה"ה אם אמר בגט וקידושי שטר אם תחזיר לי הנייר תהיה מקודשת או מגורשת דלאו מידי יהיב לה ולמה פסק כאן דלחומר' מקרי תנאי וכי עדיף ל' תנאי מאלו אמר סתם בלא שום תנאי בתורה דלא מהני כלל:
(ו) התנה עמה שתאכל חזיר: ואין כאן מתנה על מ"ש בתורה דלא תאכל ולא תתקדש:
(ז) אבל התנה עמה שתבעל לאסור לה: אבל אם תבעל למותר לה אף שיש כאן קצת איסור זנות פנויה מ"מ אין זה דבר שא"א שהרבה פרוצים תמצ' לעבור על איסור פנויה, ועכ"פ צריך שיאמר בזה הל' אם תבעלי לפלוני אז תהיה מקודשת לי אבל אם אמר בל' ע"מ שהוא כמעכשיו א"כ למפרע תהיה א"א וע' לקמן סי' קמ"ג סעיף י"ח וא"כ הוא ג"כ דבר שא"א שאין בידה שפלוני יעבור על א"א ומיהו אפשר לה לעבור שלא תגיד לו שבביאה זו תהיה מקודשת למפרע ולפ"ז גם לאבא אפשר שתבעל לו אם אינו יודע שבביאה זו נעשית כלתו למפרע ואין הפרש בין שתבעל לאבא או לפלוני בקידושין והרמב"ם (פ"ז מה"א דין י"א) דקדק בלשונו וכתב שתבעל לאביה ולאחיה או לבנה ועיין בב"ח בקונטרס אחרון שכתב ע"מ שתבעל לפלוני אפשר לקיים התנאי לאחר מיתת הבעל:
(ו) דלא בעי וכו': טעמא משום דס"ל דלא קי"ל כר"ח דאמר דצריך ת"כ אלא בגיטין וקדושין חיישינן לחומר' אבל הלכת' כחכמים מיהו מ"ש דא"צ כל ד' דברים לא מצינו כן כי מרמב"ם פ"ג ה"ז נשמע דא"צ ת"כ והן קודם הלאו אף על גב דכתבתי בסמוך דצריך לסיים בלאו משום בגמר דבריו אדם מתפיס מ"מ בממון הולכים אחר אומדנ' אבל תנאי קודם למעשה ואפשר לקיים ע"י שליח צריך וכ"כ המגיד פ"ו ה"א והר"ן פמ"ש ובפ' האומר והטעם הוא משום אפי' אם לא גמרינן מתנאי ב"ג מ"מ מה שהוא סברא ילפינן וכ"נ מהרא"ש ס"פ י"נ ובתשו' ריש כלל פ"א דכל הפלפול קאי על ת"כ אבל שאר תנאים צריך וכן מוכח שם דהא הקשה בתחלה על תנאי ע"מ שתחזור לי האתרוג דהוי תנאי ומעשה בד"א ותירץ רבה לטעמו דס"ל תנאי ומעשה בד"א הוי תנאי ותו הקשה הא לא כפל התנאי ותירץ בשם הרשב"א בממון א"צ ת"כ ש"מ שאר תנאים צריך והטור והמחבר והש"ג כתבו דא"צ כל ד' דברים וא"י מנ"ל:
(ז) התנאי בד"א וכו': הנה תוס' בקדושין דף ו' ובפ' מ"ש דף ע"ה ובר"ן שם ובס"פ י"נ כתבו דלא הוי תנאי ומעשה בד"א אלא כשהתנאי סותר למעשה כגון שהתנה בגט אם תחזיר לי הנייר א"כ אימת חל הגט כשתחזור הנייר אז לא הוי גט אבל בהרא"ש ס"פ י"נ מוכח דלא ס"ל כן דהא הקשה על תנאי ע"מ שתחזיר האתרוג דהוי תנאי ומעשה בד"א ובתנאי ע"מ אינו סותר התנאי למעשה כמ"ש בתו' במקומו' הנ"ל גם בפ' מ"ש כתב בתנאי ע"מ צריך שאל יהיה התנאי ומעשה בד"א וכן רי"ו נכ"ד פסק כהרא"ש בתנאי ע"מ שתחזיר הנייר הוי תנאי ומעשה בד"א לפ"ז מ"ש הטור בסי' זה בתנאי קדושין כשמקדש אותה עם הדינר ומתנה ע"מ שהדינר שלי הוא הוי תנאי ומעשה בד"א והיא מקודשת אפילו לא נתקיים התנאי אף ע"ג שאינו סותר למעשה מ"מ כיון שהכל בד"א א"צ לקיים התנאי אלא קשה למה פסק בסי' קמ"ג כשמתנה ע"מ שתחזיר הנייר של הגט הוי תנאי ותתקיים התנאי הא הוי תנאי ומעשה בד"א גם קשה באורח חיים בסי' תרנ"ח פסק בהתנ' ע"מ שתחזיר האתרוג דהוי תנאי וכ"כ הרא"ש הא הוי הכל בד"א גם קשה אם אף בכה"ג הוי תנאי ומעשה בד"א למה אמרו בהתנה שתחזיר הקדושין דדמיא לחליפין כמ"ש ריש סימן צ"ט למה דמי' לחליפין דהא א"צ להחזיר כיון שהכל הוא בד"א והדרישה וח"מ כתבו דהטור ס"ל דוקא כשהתנאי סותר למעשה הוי תנאי ומעשה בד"א והתנאי שמתנה אם הדינר שלי ה"ק את מקודשת לי כשתחזיר לי הדינר והיינו אם הדינר שלי א"כ סותר למעשה אבל אם אמר ע"מ שתחזיר לא הוי תנאי ומעשה בד"א כי אין סותר למעשה דקי"ל האומר ע"מ כאומר מעכשיו מיהו לא הוי קידושין משום דהוי מתנה ע"מ להחזיר אלא כשמקדש בשטר אז מהני כשמתנה שתחזיר לו הנייר כמ"ש בסימן ל"ב אז כשמתנה תנאי ע"מ הוי תנאי כי אין סותר למעשה וכתב בח"מ ומ"מ צריך לפרש מה שפסק כאן בקדושין דיש לחוש לחומרא אם התנאי ומעשה בד"א היינו בקדושי שטר אבל בקדושי כסף כבר פסק אפילו ע"מ לא מהני דדומה לחליפין גם קשה אם אמר אם תחזיר לי הנייר תהיה מקודשת הא לאו מידי יהיב לה ולמה פסק כאן לחומרא ע"כ ודבריו תמוהים בעיני דהא לפי פירושו תנאי ומעשה בד"א היינו תנאי אם ואז א"צ לקיים התנאי והמעש' קיים ואז לא דמיא לחליפין כי לא הוי מתנה ע"מ להחזיר כיון דא"צ לקיים התנאי א"כ שפיר דברי הג"ה זו ואיירי אפילו בתנאי כסף שמתנה אם תחזיר לי תהיה מקודשת ואזלינן לחומרא משום לדיעה הראשונה אף בכה"ג התנאי קיים והוי מתנה ע"מ להחזיר ולא הוי קידושין ולי"א אלו הוי קידושין וכללא הוא אם מקדש בשטר ואמר ע"מ שתחזיר לי הנייר אז התנאי אין סותר למעש' כמ"ש בתוס' אז היא מקודשת ותתקיים התנאי, ולשיטות הרא"ש א"צ לקיים התנאי כי הוא ס"ל כיון שהכל בד"א א"צ לקיים התנאי, ואם אמר תחזיר לי הנייר אז התנאי סותר למעשה והוי התנאי ומעשה בד"א ותנאי בטל לשיטו' הני פוסקים אז היא מקודשת בוודאי אבל לשיטות שאר פוסקים והרמב"ם התנאי קיים כי לא ס"ל תנאי ומעשה בד"א, ואם מקדש אותה בכסף ואמר ע"מ שתחזיר הכסף אז אין התנאי סותר למעשה ולא הוי תנאי ומעשה בד"א לשטת תוס' אז צריכה לקיים התנאי והוי מתנה על מנת להחזיר וקידושין בטילים ולהרא"ש הוי התנאי והמעשה בד"א וא"צ לקיים התנאי והקדושין קיימים, ואם אמר ה"א מקודשת אם תחזיר לי הכסף קדושין אז לתוס' והרא"ש התנאי ומעשה הכל בד"א ותנאי בטל וקידושין קיימים, ולהרמב"ם התנאי קיים והוי מתנה ע"מ להחזיר והקדושין בטילים ויש לחוש לחומרא בכל הני פלוגתא:
(ח) שתאכל חזיר: התנאי זה בידה הוא לאכול ולא הוי מתנה על מה שכתוב בתורה דהא אם תרצה לא תאכל ולא יהיה הקדושין קדושין אבל אם התנה תנאי ע"מ שתבעל לפלוני אין בידה לקיים דהפלוני לא ישמע לה:
(ט) לאסור לה: כ"כ הטור ובדריש' כתב ה"ה למותר לה נמי לא ישמע כי מיד שנתקיים התנאי נעשה היא א"א ואפשר אפילו בתנאי אם ולא ע"מ אסור דמ"מ בעת הביאה חלין הקדושין וב"ח כתב בק"א אם התנה על מותר לה יש לקיים התנאי אחר מותו ואז הקדושין חלין למפרע ועיין תוספת גיטין דף פ"ג אבל אם מתנה על מותר לה אין לומר דמ"מ איכא איסור לבוא על פנויה דמשום פנויה ליכא הפלגת דבר כמ"ש בתו' דף פ"ד, וא"ל אם מתנה על מותר לה יכולה להתקיים התנאי היינו שלא תגיד לו התנאי דמ"מ אין בידה שמא יוודע לו:
דאתי מינייהו חומרא דא"כ אין לחייב ממון מחמת התנאי כל דלא יש שם ד' צדדים אלו דבממון אזלי' לקולא שלא להוציא מן המוחזק:
הכל בדבר א' לאפוקי כגון אם יהיה דינר זה שלי אני מקדשך בו ואם לא יהיה שלי לא תהיה מקודשת ואינו דומה לתנאי ב"ג שהיא התנאי שילכו לא"י והמעשה שנתן להם ארץ גלעד לאחוזה ממילא אינם בדבר א' ומ"ש אם לא יהיה שלי פי' אלא בשאלה הוא בידו דאל"כ ה"ל גזל ואינה מקודשת:
שתאכל בשר חזיר ולא הוי זה מתנה על מה שכתב בתורה דהא לא אמר לה לא סגי בלאו הכי וא"כ לא תאכל ולא תתקדש משא"כ בסמוך בסעיף ה' שלא יתחייב ודאי קא עקר שהרי מסר לה קידושין והרי היא אשתו להתחייב בה וכי אתנו ע"מ שלא יתחייב ה"ל עיקר:
(י) קולא: כלומר דאף דאין כאן כל הד' דברים הוי ס"ק וספק גירושין. וב"ש כתב תנאי קודם למעשה ואפשר לקיים ע"י שליח צריך ע"ש.
(יא) אחר: עיין מ"ש הדרישה וב"ש ודו"ק. ובהרדב"ז ח"א סי' רכ"א.
(יב) יתרצה לה: וכתב בדרישה דה"ה למותר לה נמי לא ישמע לה כי מיד שנתקיים התנאי נעשה היא א"א. וב"ח בק"א חולק עליו דיוכל לקיים התנאי אחר מותו ע"ש וכ"כ תוס' בגיטין דף פ"ג ועיין ח"מ וב"ש.