שולחן ערוך אבן העזר לז י
<< · שולחן ערוך אבן העזר · לז · י · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
אי שוי שליח אחרינא, ולא ביטליה לשליח ראשון בפירוש, ואזל כל חד מינייהו וקידש, בעיא גט מתרווייהו:
מפרשים
(טז) אי שוי שליח אחרינ': ע' בב"ח דדין זה שייך ג"כ גבי בעל ואשה דשוו שליח אחרינ' וכתב עוד דאם של בתרא קדמו א"צ גט אלא מבתרא ממ"נ אי של בתר' בטליה לקמא הרי קדושין של קמא אינן קידושין ואי לא בטל' לקמא אלא לא סמך דעתיה קסבר קמא לא משכח אבל אי משכח לא בטליה הרי כיון דשל בתרא קדמו הרי קמא לא משכח ושל בתרא קדושין ושל קמא לא הוי קדושין נ"ל עכ"ל ואין דבריו מוכרחים דאפשר דלא בטיל לקמא אלא סבר אולי לא משכח כלל אבל אי משכח אף לבסוף לא בטליה לקמא:
(יג) בעי' גט מתרוייהו: הטעם דמספק' לן אם ביטל שליח קמא ובתר' עיקר או לא ביטל כמ"ש בטור בשם הרמ"ה, וק' בסי' קמ"א סעיף מ"ד פסק בשליחות הגט אם שוי' כמה שלוחים לא בטלה שליח ואפשר התם השליחות הוא לקבל גט מבעלה בודאי לא איכפת לה מי מקבל מ"ה אמרינן בודאי לא בטלה השליח וכן ה"נ אם השליחות הוא לקדש איש ידוע ג"כ לא אמרינן דבטל השליחות אלא כאן איירי דעושה שליח לקבל לה קדושין סתם אז י"ל דביטל שליח קמא משום דהוא יודע דשליח בתרא מדקדק יותר ומ"ש מהרש"ל וב"ח ה"ה אם הבעל שויה שליח אחר שליח נמי הדין כן איירי נמי בכה"ג שעושה כמה שלוחים לקדש לו אשה סתם אבל אם עושה כמה שלוחים לקדש לו אשה אחת בזה אין קפיד' ולא ביטל שליח קמא, אלא ק' לפי סברתם למה לא אמרי' דכולם נעשים שלוחם לקדש כ"א אשה אחרת וי"ל דמ"מ יש ספק שמא כוונתו לקדש לו אשה אחת ומבטל שליח קמא, וכתב ב"ח אם הבתר' קידש הראשון א"צ גט מקדושי שליח קמא ממ"נ אם ביטל אותו הא ביטל ואם לא ביטל ותרווייהו שלוחים א"כ מעשה הקודם קיים אלא מיירי הראשון קידש ואח"כ הב' אז שפיר הספק שמא ביטל שליח קמא ומעשה הב' קיים ושמא לא ביטל ואז מעשה הא' קיים, אלא ח"מ מפקפק בזה וכ' די"ל אף אם קידש השני בראשון י"ל דלא עשה הב' לשליח אלא סבר שמא הראשון א"י לעשות שליחתו אבל אם יעשה שליחתו אף אם יעשה אחר מעשה הב' מ"מ מעשה הראשון קיים ויש לדחות סבר' שלו דא"כ אף אם הוא מקדש קודם השליח שעשה י"ל ג"כ סבר' זו ואפשר דס"ל מעשה שלו בעצמו בודאי ניח' לו ממעשה שליח, וכתב ב"ח אפילו לא קידש הב' אלא הראשון הוי ספק קידושין דשמא ביטל שליחתו:
גט מתרוייהו כתב מו"ח ז"ל נראה דהיינו אם של קמא קדמו אבל אם של בתר' קדמו א"צ גט אלא מבתר' ממ"נ אי של בתר' בטליה לקמא הרי קידושי קמא אינן קידושין ואי לא בטליה לקמא אלא לא סמך דעתי' דסבר קמא לא משכח אבל אי משכח לא הרי כיון דשל בתר' קדמו הרי קמא לא אשכח ושל בתר' קידושין ושל קמא לא הוי קידושין עכ"ל ולא נהיר' לי דמי הגיד לנו דבאותו צד דלא בטליה לקמא הו' דעתו דאי לא משכה קמא דלמא נימ' דדעתו הוי דשליח קמא ניח' למשלח טפי דהוא ודאי יעשה הטוב בעיניו יותר מן השני אלא דאם לא יקבל הראשון כלל שום קידושין אז עכפ יקבל לו השני ונמצא אם יקבלו שניהן ניחא ליה בההוא קמא ע"כ בכל גוונ' צריכה גט משניהם כנלע"ד פשוט וכתב רש"ל דה"ל לבעל לשויא שליח בתר שליח דדינ' הכי:
(יב) מתרווייהו: דמספקא לן אם ביטל שליח קמא ובתרא עיקר או לא ביטל כ"כ הטור בשם הרמ"ה. וקשה בסי' קמ"א סעי' מ"ד פסק בשליחות הגט אם שווי' כמה שלוחים לא בטלה שליח ע"ש. ונראה דקדושין לא דמי לגירושין דבשלמא בגירושין הפועל אחד כלומר לקבל הגט מבעלה או ליתן הגט לאשתו ממילא כוונת המשלח הוא שיעשה המעשה ע"י מי שיקדים לעשותו. אבל גבי קידושין שהפועל אינו א' דאפשר שזה יקבל קדושין מראובן וזה משמעון וזה אי אפשר מש"ה אמרינן ביטל הב' את הא'. ולפ"ז אם ראובן עשה שליח לקדש לו אשה ידוע ואח"כ עשה שליח אחר לקדש האשה ההיא ג"כ כל שקדם וקידש הרי היא א"א מאותו שעה ואם קדשה אחר אין קדושין תופסין בה וכן הדין באשה שעשתה ב' שלוחים זא"ז לקבל קדושיה מאיש ידוע ועיין ח"מ וב"ש.