שולחן ערוך אבן העזר לג א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

בביאה כיצד? אמר לה בפני שני עדים: "הרי את מקודשת לי בביאה זו", ונתיחד עמה בפניהם -- הרי זו מקודשת (אף על גב דחוצפא היא); בין שבא עליה כדרכה בין שלא כדרכה (טור). ואין דינה אלא כמאורסה, ולא כנשואה.

הגה: ויש אומרים דוקא שבא עליה בבית חמיו, אבל כנסה לביתו ובא עליה, או שקדשה כבר ובא עליה, דינה כנשואה.
יש אומרים דפנוי הבא על הפנויה לפני עדים, חוששין שמא כוון לשם קדושין (מרדכי פרק האומר), דחזקה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות. אבל אם כבר הוחזק לזנות, או שיש לו אשה אחרת, לא חיישינן (תרומת הדשן סימן ר"ט). ויש מקילין בכל ענין. ועין לקמן סימן קמ"ט וקנ"ו סעיף ב', ולעיל סימן ט"ו סעיף יו"ד:

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(א) אמר לה בפני ב' עדים הרי את מקודשת:    ה"ה אם היו מדברי' יחד על עסקי קדושין כמבואר לעיל סימן כ"ז גבי קידושי כסף דאפילו נתן בשתיקה הוי קידושין:

(ב) ונתייחד עמה בפני עדים:    כבר כתבתי סוף סימן ל"א דבתשובת מיימון מסתפק בסתם איש ואשה הדרים יחד אי הוי כעידי יחוד אף דאין כאן עידי יחוד ממש:

(ג) אבל כנסה לביתו ובא עליה:    דכל שהביאה לביתו וכנסה ובעלה הרי הקדושין והנשואין באים כא' ל' הר"ן פ' המדיר גבי הא דאמרינן קדשה על תנאי וכנסה סתם:

(ד) או שקדשה כבר ובא עליה:    ואף על גב דקי"ל הבא על ארוסתו בבית חמיו לוקה י"ל אם בא שלא לשם נשואין אלא דרך זנות אינו קונה ולוקה אבל אם בא עליה לשם נשואין קונה ואינו לוקה סבר' הוא דכיון דחופה לא קניא אלא מפני שהוא צורך ביאה כ"ש ביאה עצמה שקונה ל' הר"ן פ"ק דקידושין:

(ה) חוששין שמא כיון לשם קדושין:    לעיל בסימן כ"ז כתב גם בקידושי כסף כל שכוונתו לשם קדושין אף שנתן לה בשתיקה הוי קדושין וצ"ל דכאן מיירי אף שהוא אומר שלא כוון לשם קידושין אינו נאמן נגד החזקה דאין אדם עושה בעילתו בעילת זנות וע"ל סימן כ"ז מ"ש, רבינו ירוחם כתב דביאת שוגג לא קני באשה הביא הב"י ס"ס זה ועיין ביבמות דף נ"ה נ"ו ועיין בתוספות בד"ה לדברים האמורים ריש דף נ"ו:
 

בית שמואל

(א) אמר לה בפני שני עדים:    ה"ה לפני ע"א אם אין מכחישים אותו למאן דחייש לקדושין לפני ע"א כמ"ש בסימן מ"ב:

(ב) ונתייחד עמה:    ואם עסוקים בענין קידושין א"צ האמירה כ"כ בח"מ ואפשר דגרע טפי הואיל והעדים אינן רואים הביאה:

(ג) שבא עליה:    וביאת שוגג לא קנה באשה אלא ביבמה רי"ו ועיין תו' יבמות דף ט':

(ד) כנסה לביתו:    אז הקידושין ונשואין באין כאחד או שקדשה כבר הבא עליה היינו בבית חמיו קונה אותה ואין לוקין אותו כיון שבא עליה לשם נישואין הר"ן:

(ה) שמא כיון:    אף למ"ש בסימן כ"ו אפילו אם שניהם נתכוונו לשם קידושין אם לא אמרו בפירוש שמקדש אותה לא הוי קידושין מ"מ כאן למ"ד דאין עושה בעילתו ביאת זנות הוי כאלו אמר:

פירושים נוספים


▲ חזור לראש