שולחן ערוך אבן העזר כז ח


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

נתן הוא ואמרה היא אם היה מדבר עמה על עסקי קדושין הוי ודאי קדושין ואם לאו הוי ספק קדושין ואם ענה הבעל הן בשעת נתינה הוי ודאי קדושין אפילו אין עסוקין באותו ענין:

מפרשים

 

(יט) ואם לאו הוי ספק קידושין:    בגמרא (דף ה' ע"ב) אמרו ספיקא הוי וחיישינן מדרבנן:

(כ) ואם ענה הבעל הן בשעת נתינה:    בב"ח כתב דוקא במדבר עמה תחלה על עסקי קידושי' אבל באינו מדבר הוי ספק קדושין אף על גב דאמר הן דיש הן שהוא כלאו:
 

(כב) הוי ס"ק:    כ"כ הרמב"ם מיהו הרי"ף כתב חיישינן מדרבנן משמע דלא הוי קדושי דאוריית' וכ"כ הרא"ש והר"ן ורי"ן דחיישינן מדרבנן אבל כשהם מדברים מע"ק הוי כאומר הוא ונתן הוא ולא אכפת מה שהיא ג"כ מדברת:

(כג) ואם ענה הבעל הן:    כ' ב"ח היינו שהיו מדברים מע"ק ואנ"ל אלא מה שענה הוא הוי כמדברים מע"ק ומ"ש ב"ח דאם לא היו מדברים מע"ק י"ל מה שאמר הוא הן הוי כלאו דיש הן שהוא כלאו אנ"ל דא"כ למה מהני אם קידש בגזל ואמרה הן גם בדרישה כתב בשם מהרש"ל אפילו לא היו מדברים מע"ק הרי היא מקודשת בוודאי:
 

(כה) עע"ק:    צ"ע דתוס' כתבו שם דף ה' ע"ב ד"ה נתן הוא ואמרה היא מה שלא הזכיר כלל נתנה היא ואמר הוא משום דלא פסיקא ליה דפעמים מקודשת באדם חשוב וכו' ע"ש. א"כ משמע בנתן הוא ואמרה היא לעולם ספיק' הוי ולא משכחת לעולם דמקודשת בודאי. הא משכחת נמי אם היה מדבר עמה עע"ק וצ"ע. עיין בהרא"ש שם.

(כו) ס"ק:    כ"כ הרמב"ם. מיהו הרי"ף כתב חיישינן מדרבנן משמע דלא הוי קדושי דאוריית' וכ"פ הרא"ש והר"ן.

(כז) הבעל הן וכו':    כתב ב"ח היינו שהיו מדברים מע"ק. ב"ש חולק עליו גם בדרישה כתב בשם מהרש"ל אפילו לא היו מדברים מע"ק הרי היא מקודשת בודאי ע"ש הא דנתן הוא ואמרה היא מקודשת בספק. היינו דוק' היכא דאמרה בשעת הנתינה אבל היכ' דאמר' אחר הנתינה אינה מקודשת דהוי שתיקה דלאחר מתן מעות מהריב"ל ח"א כלל ג' סי' י"ז: ועיין ב"ח בסי' כ"ט ובחושן משפט סכ"ט ס"ק ד' מש"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש