רש"ש על המשנה/מקוואות/ט
רש"ש על המשנה מסכת מקוואות פרק ט
<< · רש"ש על המשנה · מסכת מקוואות · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
ב
עריכהשאין טובלין בהן. עי' פי' הרע"ב. וע"כ דר"ל דהיינו שהמים צפים ע"ג דבשאר טיט שרי כדלעיל פ"ז מ"ז גבי מטה וכמש"כ שם ודלא כהר"ן בפ' במה אשה ע"ש. ולכן דברי התוי"ט בד"ה כשהוא לח שכ' כלומר כשיעור כו' אינם מוחוורין דהתם לענין צירוף מיתנייה כמש"כ שם בס"ד. אבל לטבול בהם כשהמים צפין (ויש במים לבדם מ"ס) אפי' בעבה שרי כפי מש"כ שם. ולפ"ז י"ל דאפי' בהני ג' מינין אם הם לחים כשיעורים דבספ"ב לכ"א כדא"ל נמי טובלין בהן ומצטרפין ג"כ. ועוד נ"ל דהא דהתנה התנא הכא כשהוא לח דוקא הוא משום מטבילין בו דפירושו עמו כשהיה על בשרו קודם שיכנס לטבול דליכא הקדמת מים לכן בעינן שיהא לח. והשתא א"ש דשביק התנא טובלין דתני ברישא ולא נקיט אלא מטבילין. דלענין טובלין דהמים מקדימין לא בעינן לח ונכון בעז"ה: תוי"ט ד"ה ולא יטבול. והר"ש כו' העתיק תוספתא כו'. גם הב"י עצמו בססי' קצ"ח הביא אחר דברי הרמב"ם הללו ושכן שנוי בתוספתא. גי' הר"ש בתוספתא הלזו. וכן בשו"ע שם סמ"ה מביא ב' הדעות:
ג
עריכהד"ה ובית השחי. בחנם תנייה דהוי בכלל בה"ס כו'. לכאורה הנ"פ דבית השחי אפי' באשה א"ח דדוקא בה"ס שהוא מקום התשמיש חוצץ בנשואה. וכ"מ מהא דלא חשיב לעיל בהחוצצין בית השחי באשה וכ"נ מלשון הטוש"ע ע"ש. ועי' בנדה (סז) בתד"ה פתחה הב' ובמהרש"א שם. אמנם נראה דהר"ש אזיל בכאן לשיטת הא"נ אפי' בשאר בה"ס כו' שכתב בס"פ דלעיל ע"ש:
ו
עריכהרי"א של בנאים מצ"א כו'. ופסקו הרע"ב והרמב"ם בפי' ובחבורו כוותיה. וטעמא בעי מדוע ל"פ כת"ק. דא"ל משום דהוה כמכריע דהא זה הוה כהכרעה שלישית לפירש"י ותוס' בב"ק (ר"ד קטז). ואולי משום דבשבת (קיד) מפרש ריו"ח למלתיה. וגם ר"ח פשיט מיניה. וכה"ג כתבו הפוס' בכ"ד וכן התוי"ט בשם הכ"מ לעיל פ"ח מ"ד: