תפארת ישראל על מקוואות ט

משנה מקוואות, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב

<< · תפארת ישראל · על מקוואות · ט · >>

דף זה נוצר מתוך המרת סריקת קבצים אוטומטית בתוכנת OCR. דרושה הגהה מלאה. יתכנו טעויות הקלדה, השמטות, ערבובי משפטים ושורות. יש לעבור ולהגיה את הטקסט מלמעלה למטה (רצוי מול צפיית טקסט מקורי) ולהזיז תבנית זו למקום שבו בוצעה ההגהה האחרונה.

יכין

משנה א

חוטי צמר וחוטי פשתן והרצועות שבראשי הבנות:    אם מהודקות. ושבצואר דוקא רצועה רחבה חוצץ. ולא חוט דק. דממילא אינו מהודק שלא תחנק א"ע בו:

משנה ב

קלקי הלב:    שער שנסבך שם:

ובית הסתרים:    שער שנסבך באותו מקום:

באשה:    ורק בנשואה שמקפדת שלא תתגנה לבעלה:

לפלוף:    צואת עין אפי' רך:

וגלד:    ריר מכה שנתיבש:

ושרף היבש:    שנטף מהפירות ונתיבש על בשרו:

והמלמולין:    קרטי זיעה:

וטיט היון:    נדבקים מאד:

ר' יוסי מטהר בשל יוצרין ומטמא בשל מרקה:    טיט שנלוש בלובן ביצה לתקן סדקי כלים:

וגץ יוני אלו יתדות הדרכים:    טיט מעוך ע"י רגלים. כשהוא לח נקרא גץ יוני. וכשנתקשה ובולט כיתדו' נקרא יתדות הדרכים:

שאין טובלין בהן:    כשהוא במקוה. אפי' הוא קשה. מדאין נוח לעמוד עליהן. חיישי' שמא לא תטבול כהוגן [כי"ד סי' קצ"ח סל"א] כך נ"ל:

ולא מטבילין אותן:    בדבוקים בבשרו:

מטבילין בו כשהוא לח ולא יטבול באבק שעל רגליו:    ובדיעבד מהני:

לא יטבול את הקומקמוס בפחמין:    עם רום שע"ג:

אלא אם כן שפשף:    והסירו לגמרי. ומדלא קאמר וצריך שישפשף משמע דאפילו נשאר קצת רושם סגי:

משנה ג

אלו שאין חוצצין קלקי הראש ובית השחי:    תחת הזרוע:

ובית הסתרים באיש:    שאינו מקפיד וה"ה פנויי'. וקאלטניס אינן חוצצין [שם בי"ד ס"ו]:

ושאין מקפיד עליו אין חוצץ:    ואנן קיי"ל רוב גופו מלוכלך ומקפיד עליו. חוצץ מדאו'. ובחדא לריעותא מד"ס [י"ד קצ"ח רט"ז סק"ד]:

משנה ד

לפלוף שבעין:    דוקא לח אינו חוצץ שם. ויבש חוצץ משא"כ חוץ לעין. אפי' לח מקפיד עליו. וחוצץ. וכשהתחיל להוריק נקרא יבש. מיהו בא"א לטבול שנית. אפי' ביבש יש להקל. כפוסקים דס"ל דהכא דוקא לענין טהרות מחמרינן. ולא לטבילת נדה [ש"ך שם סקי"ג]:

כשות:    שער שבעור ילד רך:

לא טמא:    בנגע שם טומ':

ולא מטמא:    בהי' טמא ונגע שם טהור. ואכולהו קאי. בין הנך שחוצצין או אין חוצצין לא טמא ולא מטמ'. דאינן חשובין חבור לגוף. רב"א:

משנה ה

והמור:    שרף הנודף:

ועל הדרגש:    מטה קטנה:

חוצצין:    דוקא אם נקיים הן חוצצין דמקפיד עליהן:

על הבלוסין:    מלוכלכין:

על איכוף:    זאטטעל:

ועל של זקקין:    נושאי נודות:

משנה ו

משני צדדין:    בעבר הכתם מב' צדדי':

רבי יוסי אומר של בנאים:    ת"ח שצריך להקפיד על נקיות [כשבת דקי"ד]:

ושל בור:    גרוע מע"ה. ונ"ל דבע"ה בקפיד' בפירש תלי':

משנה ז

מטפחת של זפתין:    שמקנחי' א"ע בו מתעסקי בזפת:

ושל מפסלי אילנות:    נוטלי הפסולת מאילנות. וי"א כורתי הענפים לעבות הגזע:

ר' יהודה אומר אף של קייצין:    מיבשי פירות:

אינו חוצץ:    קמ"ל דאף בכלי כן: