רש"ש על המשנה/כלאים/ד

רש"ש על המשנה מסכת כלאים פרק ד

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת כלאים · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

אעריכה

היה שם ט"ז אמה נותנין לה עבודתה וזורע את המותר. מבואר שיוכל לזרוע כל הח' אמות וכ"ה להדיא בפי' הרמב"ם ולשון הט"ז סי' רצ"ו סקי"ד מגומגם בזה שכתב ואח"כ צריך שירחיק ממקום שכלים ד"א האלו כו' ע"ש:


בעריכה

אם אין שם י"ב אמה ל"י זרע לשם. ק"ל מדוע לא יוכל אם יחפוץ לזרוע סמוך לגדר בהרחקת ח"א מהכרם. ואפילו אם הגדר אינו שלו הלא סגי בהרחק ג"ט ממנו כדאיתא בר"פ לא יחפור: בתוי"ט ד"ה מחול הכרם כו' והה"נ אם אינו אלא מצ"א מפורש בירושלמי הביאו בשנ"א:


געריכה

ברע"ב ד"ה אין זה כו' ואפי' אין שם אלא ששה אמות כו' [כ"ה בר"ש]. ק"ל דהא בקרחת לא פליג וא"כ גם הוא א"ל סברת פחות מד"א חוץ לעה"כ בטיל ליה לגבי הכרם. ול"פ אלא בסברת ד"א דלהדי גדר. וא"כ הכי הל"ל דאפילו אין שם אלא ח"א כו'. וכן לשון א"ז אלא גדר הכרם משמע דעכ"פ חלוק הוא משאר צדדי הכרם ולענין מה. ע"כ לענין ביטול לכרם בבציר מד' אמות. ולדידיה איכא ג'. קרחת. מחול. וגדר. שוב ראיתי בפי' הרא"ש דברים מסכימים לדעתי. ומה שהביא התוי"ט בשם הרמב"ם בחבורו ד"א ומחצה. ע"כ דמיירי היכא דאין לו דין גדר ושם א"ש:


דעריכה

עד עשרה אמות ה"ה כפתח. הן בכאן הוי עשרה כלמטה ועד בכלל לקולא. כמבואר בעירובין בכ"מ דעשר הוה כפתח. והר"ש ל"ד במש"כ בד"ה נפרצו. פחותות מעשרה. וצ"ע בחולין (נ"ה): שם בתורע"א אות ט"ו כדמוכח בשלהי פ"ק דערובין כו' הר"ש. ותמיהני מאד כו' וצלע"ג. ול"נ דהר"ש מפ' דרבא לא בא לומר רק דאתיא נמי כרשב"ג אבל כרבנן ודאי אתיא וכסברת אביי דבכ"ד אמרי' דא"מ חשוב בפחות מד'. סוכה (יו"ד) ושם (י"ד) מ"ס כיון דליתנהו שיעור מקום ל"ג. וכן רבא גופיה אמר ללישנא דסתמא דגמרא בעירובין (כ"ה) בתרי דיני כיון דלא הוי מקום ד' לא חשיב. וכן בר"פ חלון וכן סתמא דמתניתין לעיל פ"ב מ"ח. וכן בתוספתא רפ"ג. ועיין בר"ן סוכה פ"א על הא דאמרי' עושה טפח שוחק. וברש"י סוטה (מ"ד) ד"ה ובה"א. ונכון בס"ד:


זעריכה

גבוה מעשרה טפחים. עתוי"ט שנדחק. ול"נ דהמ"ם איננו פה לשמוש יתרון אלא במקום מן ושיעורו דאם היה הגדר גבוה מן יו"ד ומעלה [ועי' משכ"ת בריש עירובין]: