רש"י על ויקרא יז


פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשר ישחט שור או כשב כז" - במוקדשין הכתוב מדבר שנאמר להקריב קרבן

"במחנה" - (זבחים קו) חוץ לעזרה

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"דם יחשב" - כשופך דם האדם שמתחייב בנפשו

"דם שפך" - (תורת כהנים) לרבות את הזורק דמים בחוץ

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשר הם זבחים" - אשר הם רגילים לזבוח

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"לשעירם" - לשדים כמו (ישעיהו יג) ושעירים ירקדו שם

פסוק ח

לפירוש "פסוק ח" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשר יעלה עולה" - לחייב על המקטיר איברים בחוץ (עי' ברא"ם) כשוחט בחוץ שאם שחט אחד והעלה חבירו שניהם חייבין (תורת כהנים חולין כט)

פסוק ט

לפירוש "פסוק ט" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונכרת" - זרעו נכרת וימיו נכרתין

פסוק י

לפירוש "פסוק י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל דם" - לפי שנאמר בנפש יכפר יכול לא יהא חייב אלא על דם המוקדשים ת"ל כל דם

"ונתתי פני" - (ת"כ) פנאי שלי פונה אני מכל עסקי ועוסק בו

פסוק יא

לפירוש "פסוק יא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי נפש הבשר" - של כל בריה בדם היא תלויה ולפיכך נתתיו על המזבח לכפר על נפש האדם תבוא נפש ותכפר על הנפש

פסוק יב

לפירוש "פסוק יב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כל נפש מכם" - להזהיר גדולים על הקטנים

פסוק יג

לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשר יצוד" - (ת"כ חולין פד) אין לי אלא ציד אווזין ותרנגולין מנין ת"ל ציד מ"מ א"כ למה נאמר אשר יצוד שלא יאכל בשר אלא בהזמנה זאת

"אשר יאכל" - פרט לטמאים

פסוק יד

לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"דמו בנפשו הוא" - דמו הוא לו במקום הנפש שהנפש תלויה בו

"כי נפש כל בשר דמו הוא" - הנפש היא הדם דם ובשר ל' זכר נפש לשון נקבה

פסוק טו

לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אשר תאכל נבלה וטרפה" - בנבלת עוף טהור דבר הכתוב שאין לה טומאה אלא בשעה שנבלעת בבית הבליעה ולמדך כאן שמטמאה באכילתה ואינה מטמאה במגע וטרפה האמורה כאן לא נכתבה אלא לדרוש וכן שנינו יכול תהא נבלת עוף טמא מטמאה בבית הבליעה ת"ל טרפה מי שיש במינו טרפה יצא עוף טמא שאין במינו טרפה

פסוק טז

לפירוש "פסוק טז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ונשא עונו" - אם יאכל קדש או יכנס למקדש חייב על טומאה זו ככל שאר טומאות

"ובשרו לא ירחץ ונשא עונו" - על רחיצת גופו ענוש כרת ועל כבוס בגדים במלקות