רש"י על ויקרא יז
<< · רש"י על ויקרא · יז · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 12 פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 13 פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
"אשר ישחט שור או כשב כז" - במוקדשין הכתוב מדבר שנאמר להקריב קרבן
"במחנה" - (זבחים קו) חוץ לעזרהפסוק ד (כל הפסוק)
"דם יחשב" - כשופך דם האדם שמתחייב בנפשו
"דם שפך" - (תורת כהנים) לרבות את הזורק דמים בחוץפסוק ה (כל הפסוק)
פסוק ז (כל הפסוק)
פסוק ח (כל הפסוק)
פסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
"כל דם" - לפי שנאמר בנפש יכפר יכול לא יהא חייב אלא על דם המוקדשים ת"ל כל דם
"ונתתי פני" - (ת"כ) פנאי שלי פונה אני מכל עסקי ועוסק בופסוק יא (כל הפסוק)
פסוק יב (כל הפסוק)
פסוק יג (כל הפסוק)
"אשר יצוד" - (ת"כ חולין פד) אין לי אלא ציד אווזין ותרנגולין מנין ת"ל ציד מ"מ א"כ למה נאמר אשר יצוד שלא יאכל בשר אלא בהזמנה זאת
"אשר יאכל" - פרט לטמאיםפסוק יד (כל הפסוק)
"דמו בנפשו הוא" - דמו הוא לו במקום הנפש שהנפש תלויה בו
"כי נפש כל בשר דמו הוא" - הנפש היא הדם דם ובשר ל' זכר נפש לשון נקבה