רש"י על דברי הימים א טז לד
| רש"י על דברי הימים א • פרק ט"ז • פסוק ל"ד | >>
• ב • ג • ד • ו • ז • ח • י • יא • יב • טו • יח • יט • כ • כא • כב • כד • כו • כז • כח • כט • לא • לב • לד • לה • לז • לח • לט • מא • מב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הוֹד֤וּ לַֽיהֹוָה֙ כִּ֣י ט֔וֹב
כִּ֥י לְעוֹלָ֖ם חַסְדּֽוֹ׃
"הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" - זה אינו סיום המזמור בפסוק זה אלא מזמור הודו לה' קראו בשמו וגם אמרו הושיענו אלהי ישענו מאותו מזמור ואף המזמור (תהלים קו) הוא מתחיל בפסוק זה כי היאך נופל כאן ואמרו הושיענו וקבצנו מן הגוים כי היכן גלו בימי דוד שאומר קבצנו מן הגוים וכך סדר בתילים המזמור מתחיל הודו לה' קראו בשמו ואינו מסיים כי אם עד ברוך ה' אלהי ישראל וגו' (שם) עד אמן הללויה שהכל מענין אחד ולפי שהוא מזמור גדול חלקו ומתחיל הודו לה' כי טוב וכן איוב (איוב כ"ז) כשהוצרך להאריך המענה קצרו וחלקו לשנים ואומר ויוסף איוב שאת משלו כי בשירה מחמת גיעגועי שמחתו לא יכול להאריך וחלקו לשנים וכן לענין קינה מחמת רוב צערו אינו יכול להאריך וחלקו לשנים כי גם שירה וגם קינה כאחת נאמרים שהרי חנה כשבאה להתפלל בעזרה (שמואל א ח) חשבה עלי לשכורה שהיה סבור שמחמת יין עשתה והיא אמרה ויין ושכר לא שתיתי וגו' כי מרוב שיחי וכעסי מכלל שבענין אחד שכור וצער הם מתנהגים