רש"י על דברים יד כב
<< | רש"י על דברים • פרק י"ד • פסוק כ"ב | >>
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • יא • יב • יג • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כו • כז • כח • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות • לגרסת רש"י מנוקד ומעוצב
עַשֵּׂ֣ר תְּעַשֵּׂ֔ר אֵ֖ת כׇּל־תְּבוּאַ֣ת זַרְעֶ֑ךָ הַיֹּצֵ֥א הַשָּׂדֶ֖ה שָׁנָ֥ה שָׁנָֽה׃
"עשר תעשר" - מה ענין זה אצל זה אמר להם הקב"ה לישראל לא תגרמו לי לבשל גדיים של תבואה עד שהן במעי אמותיהן שאם אין אתם מעשרים מעשרות כראוי כשהוא סמוך להתבשל אני מוציא רוח קדים והיא משדפתן שנא' (מלכים ב יט) ושדפה לפני קמה וכן לענין בכורים
"שנה שנה" - (ספרי) מכאן שאין מעשרין מן החדש על הישן