רש"י על איוב טו
<< · רש"י על איוב · טו · >>
פסוק ב (כל הפסוק)
"החכם יענה דעת רוח" - תמוה הוא וכי מי שהוא חכם יענה וירים קול בדעת של רוח והבל
פסוק ג (כל הפסוק)
"הוכח בדבר לא יסכון" - להתווכח בדבר שלא תהא לו מהן הנאה כמו ותהי לו סוכנת (מלכים א א) וכמו יסכן בם (קוהלת י) יהנה בם
פסוק ד (כל הפסוק)
"אף אתה" - כל שכן אתה שחכם מאוד אתה תפר יראה במרבית דבריך ותגרע שיחה כמו כי יגרע נטפי מים (לקמן לו) וכמו ותגרע אליך חכמה
פסוק ה (כל הפסוק)
"כי יאלף עונך" - יצרך הרע את פיך לדבר כדברים האלה והיה לך לבחור לשון ערומים
פסוק ו (כל הפסוק)
"ירשיעך פיך ולא אני" - כלומר השיבני על שאלתי ונמצא פיך הרשיעך כי טוב לי שירשיעך פיך ולא אני וזו היא שאלתי
פסוק ז (כל הפסוק)
"הראישון אדם תולד" - הבטרם אדם תולד ה"א הזאת משמשת לשון תימה לפיכך נקודה בחטף פתח ומליצתו הראשון לאדם הנוצר מאדמה נולדת שידעת לקיים כל חכמת מצות הבורא
פסוק ח (כל הפסוק)
"ותגרע" - ותרבה מלמעלה למטה לרדת עליך
פסוק י (כל הפסוק)
"כביר" - מרובה ימים מאביך
פסוק יא (כל הפסוק)
"המעט ממך תנחומות אל" - אשר הטיב לך הצור עד עתה ימים רבים ודברו הטוב אשר לאט עמך בלאט ונחת דשנו
"לאט" - הנעים ולשון פעל הוא ולא שם דבר ולכן הוא נקוד חציו קמץ וחציו פתח
פסוק יב (כל הפסוק)
"יקחך" - ילמדך כמו יערוף כמטר לקחי (דברים לב)
"ירזמון" - כמו ירמזון כמו שמלה שלמה (שמות כב)
פסוק יד (כל הפסוק)
"מה אנוש כי יזכה" - מה כחו שיוכל להיות זכאי נגד הקב"ה
פסוק טו (כל הפסוק)
"ושמים" - צבא השמים
"זכו" - יצהרו כל ל' זך הוא צוהר
פסוק טז (כל הפסוק)
"אף" - כל שכן
"ונאלח" - נתעב ומעורבב וכן כולו סג יחדיו נאלחו (תהלים נג)
פסוק יח (כל הפסוק)
"אשר חכמים יגידו" - ויתוודו פשעם ולא כחדו עוונם מאבותם זהו אשר ראיתי והנני אספר לך והיכן ראיתי יהודה הודה ולא בוש במעשה תמר ראובן הודה ולא בוש במעשה בלהה ומה היה שכרם
פסוק יט (כל הפסוק)
"להם לבדם נתנה הארץ" - בשכר זה זכה יהודה למלכות נצח ונטלו שניהם מן הנחלה חלקם ולא גורשו מן נחלתם בעוונם מאחר שהודו
"ולא עבר זר בתוכם" - כשבא משה לברכם שנאמר (דברים לג) יחי ראובן ואל ימות וזאת ליהודה ד"א ולא עבר זר בתוכם בנחלה של עתיד לבא החלוקה בספר (יחזקאל מח)
פסוק כ (כל הפסוק)
"כל ימי הרשע" - שאינו שב מחטאו ואינו מודה פשעיו כל ימיו
"הוא מתחולל" - ומתאונן על הבטחתו שישלם רעתו אשר פעל כל מספר שנים אשר נצפנו לעריץ הוא מתחולל
"מתחולל" - ל' אנינות ולא שמעתי
פסוק כא (כל הפסוק)
"קול פחדים באזניו" - לאמר הגיע עת תשלומי
"בשלום" - וכשהוא שרוי בשלום אז השודד יבואנו
פסוק כב (כל הפסוק)
"וצפו הוא אלי חרב" - ועתיד הוא אלי חרב ועוני לנוד ללחם איה ימצאנו
פסוק כג (כל הפסוק)
"נודד הוא" - כלומר מובטח הוא לנוד
"ידע" - לו באמת
"כי נכון" - ומזומן לבוא בידו כלומר אליו ועמו יום חשך כמו מן הבא בידו (בראשית לב)
פסוק כד (כל הפסוק)
"תתקפהו" - תחזק המצוקה ממנו ותאנסהו
"כמלך עתיד לכידור" - לא מצאתי דמיונו ויש לפותרו באותיות המתחלפות רי"ש בדלית כמו אשכנז וריפת (שבתורה שם י) (ובדברי הימים א א) אשכנז ודיפת וכן כתים ודודנים (שם) אף כאן לכידור כמו לכידוד כאותו המלך שהוא עתיד ליקוד באש של גיהנם והוא סנחריב שנתנבא הנביא עליו (ישעיהו ל) כי ערוך מאתמול תפתה גם היא למלך הוכן לשרוף חייליו יקד יקוד ודומה לו כידודי אש יתמלטו (לקמן מא) אם (ס"א אש) לפידים אם (ס"א אש) להבות
פסוק כו (כל הפסוק)
"ירוץ אליו" - היה רץ אל הבורא בגובה וזקיפת צואר להכעיסו
"בעבי גבי מגיניו" - בחזקת כחו גבי ל' גובה כמו ותבני לך גב (יחזקאל טז)
פסוק כז (כל הפסוק)
"פימה עלי כסל" - עשה פה על חלצים שחלבו ועובי שומנו כפול על כסליו ונראין כמי פה
"פימה" - מגזרת והיתה הפצירה פים (שמואל א יג) זו היא לימ"א של נפחים שיש לו פיות הרבה ונקראת הפצר פיות
פסוק כח (כל הפסוק)
"וישכון ערים נכחדות" - כן דרך בעלי גאוה בונים חרבות לשם
פסוק כט (כל הפסוק)
"ולא יקום חילו" - לא יתקיים לימים רבים
"ולא יטה" - לא ינטה מליצתו כמו ויטו אחרי הבצע (שמואל א ח) וינטו הם עצמם אף כאן לא ינטה מן השמים לארץ מנלם מתת תאותם וזימון מחשבתם והוא כשתי תיבות מן להם
"מן" - הכנתם כמו וימן להם המלך (דנייאל ח) ודומה לו הפצירה פים בשתי תיבות (שמואל א יג) וכן אראלם ת"י אתגלי להון (ישעיהו לג) זה נראה בעיני ומנחם מסייעני ד"א מנלם לשון כנלותך לבגוד (שם) והנו"ן שבו יסוד נופל לשון תכלית לא יטה לארץ להיות בטילה גזירת חרוץ
פסוק ל (כל הפסוק)
"ויסור" - מן העולם
"ברוח פיו" - של שליט בעולם וזה מקרא חסר ויש פותרים בשביל רוח פיו שהרע לדבר סרה
פסוק לא (כל הפסוק)
"אל יאמן" - אותו אשר בשוא נתעה כי שוא יהיה תמורתו ויגיעו כמו (רות ד) ועל התמורה
פסוק לב (כל הפסוק)
"בלא יומו" - תעמוד תמורתו על מליאתה מליגדל ומלהצליח עוד כמו (בראשית נ) וימלאו לו ארבעים יום פי' ואשלימו
"וכפתו" - כפיית ענפיו כל ענפי אילן דומין לכיפה
פסוק לה (כל הפסוק)
"הרה עמל וילד און" - עשה רעה וישתלמו שכר הלידה לפי ההריון
"תכין" - תזמין
"מרמה" - למרמה תהפך להם תאוותם
<< · רש"י על איוב · טו · >>