קטגוריה:איוב טו ה

◥

►

◄

כי יאלף עונך פיך ותבחר לשון ערומים
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
כִּי יְאַלֵּף עֲו‍ֹנְךָ פִיךָ וְתִבְחַר לְשׁוֹן עֲרוּמִים.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

כִּ֤י יְאַלֵּ֣ף עֲוֺנְךָ֣ פִ֑יךָ
וְ֝תִבְחַ֗ר לְשׁ֣וֹן עֲרוּמִֽים׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

כִּ֤י יְאַלֵּ֣ף עֲו‍ֹנְ/ךָ֣ פִ֑י/ךָ וְ֝/תִבְחַ֗ר לְשׁ֣וֹן עֲרוּמִֽים׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים:

• ביאור קצר על כל הפרק •

מקראות גדולות

עריכה

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"כי יאלף עונך" - יצרך הרע את פיך לדבר כדברים האלה והיה לך לבחור לשון ערומים

"כי יאלף", מוסיף לאמר שאחר "שעונך אלף את פיך", שאתה מדבר דבריך ברגילות גדול שמזה נראה שכבר חשבת ושנית ושלשת דברי מינות האלה זה זמן כביר, עד שעונך הרגיל את פיך לדברם במהירות, ויותר מזה ממה "שתבחר לשון ערומים" שתדבר דבריך בלשון פילוסופי, שזה מורה שלא נפלו דברים אלה מפיך במקרה מרוב הצער והיסורים, רק אחרי עיון ושקידה ימים רבים, א"כ הלא:

ביאור המילות

"יאלף", מענין לימוד והרגל, ושם עון מציין עוות השכל והמינות, וזה מרגיל את פיך, ויש הבדל בין פה ולשון, שהלשון מציין הדבור הגבוה ודבור תבוני, כמ"ש בפי' משלי, והנה לשון חכמים הוא מה שידברו החכמים דברים אמתיים בכח תבונתם, כמ"ש לשון חכמים תיטיב דעת, לשון חכמים מרפא, אבל "לשון ערומים", הם ההיקשים הנעשים בערמה ותחבולה היקשים מתעים מזויפים: