רמב"ם על נדה ט
ראו גם נוסח המשנה נידה ט רמבם
נדה פרק ט עריכה
משנה א עריכה
כוונת אמרו עושה צרכיה - משתנת מים.
ואם תהיה עומדת, אמר רבי מאיר שהשתן ישוב אל המקור ויצא הדם. ואמרו ואם יושבת טהורה, בתנאי שתהא יושבת על שפת הספל והיא תשליך השתן בחוזק בתוך הספל, ונמצא דם בתוך הכלי. ואמר רבי מאיר, שאילו היה זה הדם מן המקור היה נמצא בדפני הכלי בעת השלמת ההשתנה היה נוזל מן המקור, ומאחר שלא נמצא בתוך הכלי הנה הוא יצא עם השתן משחין במקור או בזולתה מן האברים אשר ילך עליהן השתן.
והלכה כרבי יוסי:
משנה ב עריכה
אם השתינו איש ואשה בכלי אחד ונמצא בזה השתן דם, הנה הוא שתי ספקות, ספק מן האיש ספק מן האשה, ואם תמצא לומר מן האשה, ספק שהוא מן המקור והמים חזרו למקור והוציא דם ספק שאינו.
ואף על פי שיש בעניין ספק ספקא, מטמא רבי שמעון, ואפילו היתה יושבת אשר היא אין שם שיטמא מאחר שנאמר שחזרו המים למקור מטמא רבי שמעון.
ואין הלכה כרבי שמעון. אבל הלכה כרבי יוסי אשר אמר שהוא אפילו היתה עומדת (לטומאה) [להשתין] ונמצא דם בשתנה טהורה כמו שקדם:
משנה ג עריכה
הנכרית רואה דם כמו הנדה, ואז תולה בה.
ומופת רבי נחמיה מאמרו "ונקתה לארץ תשב"(ישעיה ג, כו), כיון דישבה לארץ אשר אינה מקבלת טומאה נקתה. וכבר בארנו בכלים שכלי גללים כלי אבנים כלי אדמה אינם מקבלין טומאה, וכן אמרו שאם נמצא דם על כלי חרס מגבו הנה היא טהורה אצל רבי נחמיה, מאחר שכלי חרס אינו מטמא מגבו כמו שהתבאר. וכן אם היה הכתם על בגד שאין בו שלש על שלש אשר אינו מקבל טומאה, כמו שהתבאר בעשרים ושבע מכלים.
והלכה כרבי נחמיה:
משנה ד עריכה
אמרו שאשה מצאתה עצמה נדה היא לבד טמאה, בתנאי שתבדוק עצמה בעת רדתה מן המטה בלא עיכוב מן הזמן ותמצא עצמה טמאה, ואז תולין בה ויאמר שזה הדם ממנה.
וכבר בארנו כוונת אמרו תולות זו בזו, ואמרו "כיצד תולות זו בזו, עוברה ושאינה עוברה תולה עוברה בשאינה עוברה, מניקה ושאינה מניקה תולה מניקה בשאינה מניקה, זקנה ושאינו זקנה תולה זקנה בשאינה זקנה, בתולה ושאינה בתולה תולה בתולה בשאינה בתולה. היו שתיהן עוברות שתיהן וכו', ותהיה כל אחת מהן בתורת רואה כתם":
משנה ה עריכה
רבי מאיר למד דין הכתמים לטעמו בגל טמא שנתערב בשני גלים (טמאים) [טהורים], ואמר לחכמים למה לא תאמרו בגל טמא שנתערב בגלים טהורים שיהיו כולם בחזקת טומאה לעולם עד שתמצא הטומאה, כמו שאמרתם בשלש נשים שנפל בהם הספק שאמרתם כי שלשתן טמאות.
וחכמים אומרים, כי בשלש נשים ידוע בהכרח כי אחת היא רואה הכתם אלא שאין אנו יודעין מי היא, אבל בגלים האלו יתכן שהטומאה אינה שם שאכלוה חיה או שטפוה המים, על כן כשיחפור עד שיגיע קרקע בתולה או עד שיגיע לסלע, הותרו המקומות כולם אשר נתחפשו החיפוש הזה.
והלכה כחכמים:
משנה ו עריכה
רוק תפל - רוק הצם, ועוד יבאר אותו.
ונתר - הוא "אל-טפל". וכבר בארנוהו בשני של כלים.
ובורית - היא צמח, והוא מפורסם ב"אל-גאסול". ובתוספתא דשביעית אמרו, "הבורית והאהל, יש להם שביעית ולדמיהם שביעית".
קמוניא - "מלח אלקלי".
ואשלג - "אל-צאבון".
ואלה כולם כביסות, וכשהיה הכתם דם יסור או יחסר עינו, והוא אמרו עבר או שדיהה, הרי זה כתם:
משנה ז עריכה
כשלא יאכל אדם דבר מבערב ויישן חצי הלילה האחרון כולו וישכים וצם, אז יהיה רוקו מכבס, ויקרא אז רוק תפל לפי שהוא משולל מתערובת המזונות, וישאר כן עד שתעבור שעה שלישית.
ופירוש אמרו לעיסת גריסין של פול, וחלוקת נפש - שילעוס הפולים, וימזוג עם לעיסתם רוק הרבה מפיו.
ומי רגלים שהחמיצו - הוא השתן שעברו עליו שלושה ימים.
ולכסכס - שיחכך הבגד בין ידיו בשעתו, כמו שעושים הכובסין.
ואמרו לא עשו כלום - רוצה לומר כשלא יעשה אותן על הסדר, וישאר הכתם כמו שהוא, עדיין לא נדע בזה שהוא צבע, אבל אפשר שהוא כתם וכשירחצו אותו בסמנים על הסדר ישתנה, והנה ישאר דבר ספק כמות שהוא ולא יועיל בו הכיבוס הבלתי מסודר:
משנה ח עריכה
מפהקת - פיהוק.
ומעטשת - עיטוש.
וחוששת כריסה ושיפולי מעיה - שתמצא כבדות והמשכה בשיפולי גופה.
וצמרמורית - "כשערורה", והיא כפול מן (צמור בשר) ["סמר בשרי"(תהלים קיט, קב)].
ואמרו וכן כיוצא בהן - רוצה לומר איזה מן המקרים שנהגה למצוא אותה בעת נדתה, אם ארעו לה שלוש פעמים חזרו לה אות על וסת, כמו שנמצא מהן מי שימצא היפוך האצטומכא לבד, ואחרת כאב הראש, ואחרת התנודדות והפוך נפש, ואחרת דפיקת הלב, והדומה לזה:
משנה ט עריכה
וסת לדעת תנא קמא הוא היום אשר נהגה לראות בו נדות, או הלילה.
ואם היה מנהגה שתראה כל שלושים יום, אמר רבי יהודה שהוא מבאר טעם תנא קמא, ביום שלושים כולו אסורה לשמש ואפילו לא תראה דם מתחילת היום עד סופו, וזה טעם אמרו כל היום שלה.
רבי יוסי אומר, שהיא מותרת לשמש עד שש שעות שהיה מנהגה שתראה בו, ואם הגיע חצי היום ולא תראה דם תשאר מסופקת ותהיה אסורה לביתה עד המנחה, ואם הגיע זמן המנחה ולא ראתה דם תהיה מותרת לבעלה בשארית היום.
והלכה כרבי יהודה:
משנה י עריכה
זה כולו מבואר, אין צריך פירוש:
משנה יא עריכה
נשים בבתולים כגפנים וכו', הדברים הללו הם מועילים לנו בדיני הטוען לא נמצאו בתולים לנערה.
ורבי יהודה אומר, כי יש נשים שאין להן דם כלל לא דם נדה ולא דם בתולים, אמנם לא תוליד, וזהו עניין דורקטי, שהוא מורכב משתי שמות "דור קטוע".
והלכה כרבי יהודה:
משנה נידה, פרק ט':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב