רמב"ם הלכות פסולי המוקדשין
הלכות פסולי המוקדשין
יש בכללן שמונה מצוות: שתי מצוות עשה, ושש מצוות לא תעשה.
וזה הוא פרטן:
(א) שלא לאכול קדשים שנפסלו או שהוטל בהם מום. (ב) שלא לאכול פיגול. (ג) שלא יותיר קדשים לאחר זמנם. (ד) שלא יאכל נותר. (ה) שלא יאכל קדשים שנטמאו. (ו) שלא יאכל אדם שנטמא את הקדשים. (ז) לשרוף הנותר. (ח) לשרוף הטמא.
וביאור מצוות אלו בפרקים אלו:
- פרק ראשון - כל הפסולין לעבודה מותרין לשחוט קדשים לכתחלה...
- פרק שני - כל הדמים הניתנין על מזבח החיצון אם נתן מתנה אחת בלבד כיפר...
- פרק שלישי - קדשי קדשים ששחטן בראש המזבח כאילו שחטן בצפון...
- פרק רביעי - ולד חטאת ותמורת חטאת... הרי אלו ימותו...
- פרק חמישי - המפריש מעות לחטאתו ומת ילכו המעות לים המלח...
- פרק ששי - כל הזבחים שנתערב בהן אחת מחטאות המתות...
- פרק שביעי - כל הפסולין לעבודה שמלקו...
- פרק שמיני - חטאת העוף שנתערבה בעולת העוף...
- פרק תשיעי - קן סתומה שפרח ממנה גוזל לאויר...
- פרק עשירי - האשה שאמרה הרי עלי קן כשאלד זכר...
- פרק אחד עשר - כל המנחות שקמצן אחד מן הפסולין לעבודה...
- פרק שנים עשר - שתי הלחם ולחם הפנים ועומר התנופה שהוסיף במדתן או חסר כל שהוא פסולות...
- פרק שלושה עשר - שלש מחשבות הן שפוסלין את הקרבנות...
- פרק ארבעה עשר - אין המחשבה הולכת אלא אחר העובד...
- פרק חמישה עשר - כל הזבחים שנשחטו במחשבת שינוי השם...
- פרק ששה עשר - כבר ביארנו שהמחשב באחת מארבע העבודות...
- פרק שבעה עשר - כל הדמים הניתנין על מזבח החיצון...
- פרק שמונה עשר - כל המחשב מחשבה שאינה נכונה בקדשים...
- פרק תשעה עשר - מצות עשה לשרוף כל הקדשים שנטמאו...