רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות יב
ספר המצוות לאו קב: "המצוה לא ליתן שמן זית במנחת חוטא"
ספר המצוות לאו קג: "המצוה לא לתת לבונה במנחת חוטא"
ספר המצוות לאו קכד: "המצוה לא לעשות שיירי מנחות חמץ"
ספר המצוות לאו קלח: "המצוה לא לאכול מנחת כהן"
דפוס
עריכההמנחות הם מן הקרבנות והמנחות הבאות בפני עצמן ואינן באות משום נסכים מהם מנחת צבור ומהם מנחת יחיד:
וכל המנחות סולת חיטין חוץ ממנחת סוטה ועומר התנופה שהם מן השעורים:
שלש מנחות לצבור עומר התנופה והוא קרב למזבח כמו שיתבאר ושתי הלחם שמביאין ביום עצרת ואלו נקראו מנחה ואינן קריבין לגבי המזבח והן חמץ ועליהם נאמר קרבן ראשית תקריבו אותם לה' ואל המזבח לא יעלו והמנחה השלישית הוא לחם הפנים שעושין בכל שבת ואינו קרב לגבי המזבח אלא כולו נאכל לכהנים כמו שיתבאר:
ותשע מנחות היחיד וכלן קריבין למזבח ואלו הן:
- מנחת חוטא והוא המנחה שמקריב העני כשיתחייב חטאת ולא תגיע ידו
- מנחת סוטה והיא מנחת הקנאות שבבר נתפרשו מעשיה
- המנחה שמקריב כל כהן תחילה כשיכנס לעבודה שמקריב אותה בידו והיא הנקראת מנחת חינוך
- המנחה שמקריב כהן גדול בכל יום והיא הנקראת חביתין
- מנחת הסולת והיא באה בנדר ונדבה
- מנחת המחבת והיא באה בנדר ונדבה
- מנחת המרחשת והיא באה בנדר ונדבה
- מנחת מאפה תנור והיא באה בנדר ונדבה
- מנחת רקיקין והיא באה בנדר ונדבה:
כל המנחות הקריבות לגבי המזבח אין כל אחת מהן פחותה מעשרון ומיעוטו מעכב את כולו וחמש מנחות הבאות בנדר ונדבה יש לו להתנדב ולנדור מהן כל מה שירצה אפילו אלף עשרון אבל מנחת העומר ומנחת חוטא ומנחת קנאות ומנחת חינוך והחביתין כל אחת מהן עשרון אחת לא פחות ולא יתר:
כל המנחות הקריבות לגבי המזבח טעונות הגשה במערב כנגד חודה של קרן דרומית מערבית ואינן טעונות תנופה חוץ ממנחת סוטה ועומר התנופה ששניהן טעונות תנופה והגשה:
כל המנחות הקריבות לגבי המזבח טעונות שמן ולבונה לוג שמן לכל עשרון וקומץ לבונה לכל מנחה בין שהיתה עשרון אחד בין שהיתה ששים עשרונים שאין מביאין בכלי אחד יתר על ששים עשרון כמו שיתבאר חוץ ממנחת קנאות ומנחת חוטא שנאמר לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה:
נתן והקריב לוקה על השמן בפני עצמו ועל הלבונה בפני עצמה נתן כלי שיש בו שמן או לבונה על גביה אינו עובר ולא פסל מנחת חינוך והחביתין מוסיף לכל אחת מהן שמן כמו שיתבאר:
כל המנחות הקריבות לגבי המזבח נקמצות ומקטיר הקומץ כולו על גבי המזבח והשאר נאכל לכהנים חוץ ממנחת זכרי כהונה שאינה נקמצת אלא מקטירין אותה כולה שנאמר וכל מנחת כהן וגו' הא למדת שמנחת חינוך והחביתין וכהן שהביא מנחת חוטא או מנחת נדבה כולן נשרפות על גבי המזבח ואינן נקמצות:
הכהנת מנחתה נקמצת כמנחת ישראל ושיריה נאכלין:
ולדות שנתערבו והרי כל אחד מהן ספק מנחתם נקמצת כמנחת ישראל ואינה נאכלת כמנחת כהנים כיצד עושים הקומץ קרב בפני עצמו והשירים מתפזרין על בית הדשן:
כל הנשואות לכהנים בין כהנת בין ישראלית אין שירי מנחותיהן נאכלים מפני חלק הבעל שאינו אוכל ואינה כולה לאשים מפני חלק האשה אלא הקומץ קרב לעצמו והשירים מתפזרין על בית הדשן הקמיצה בכל מקום בעזרה ואם קמץ בהיכל כשירה:
מקדישין מנחה בכלי שעל גבי קרקע וקומצין מכלי שעל גבי קרקע ואין מקדישין הקומץ בכלי שעל גבי קרקע ומאימתי יותרו השירים באכילה משיצית האור ברוב הקומץ:
כל המנחות הקריבות לגבי המזבח מצה וכן שירי המנחות שאוכלין הכהנים אע"פ שהן מותרין לאכלן בכל מאכל ובדבש אין אוכלין אותן חמץ שנאמר לא תאפה חמץ חלקם אפילו חלקם לא יחמיצו ואם החמיץ שיריה לוקה והמחמץ אחר המחמץ חייב ולוקין על כל עשייה ועשייה שבה:
כיצד לשה חמץ או ערכה חמץ או קטפה חמץ או אפאה חמץ לוקה שנאמר לא תעשה חמץ ונאמר לא תאפה חמץ לחייב על כל מעשה יחידי שבה עשה חמץ מתחלה ועד סוף לוקה על כל מעשה מהן:
הניח שאור על גבי העיסה והלך וישב לו ונתחמצה מאליה לוקה שהנחת השאור הוא המעשה:
תבל השירים בקצח או בשומשמין או בכל מיני תבלין ושמנים כשירה מצה היא אלא שנקראת מצה מתובלת:
המחמץ מנחה פסולה פטור שנאמר אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ הכשירה להשם לא הפסולה חמצה כשהיא כשירה ויצאת לחוץ וחזר וחמצה אחר שנפסלה ביציאתה אינו לוקה חמצה בראשו של מזבח אינו לוקה שנאמר אשר תקריבו וכבר קרבה זו והיא כשירה:
המחמץ לחם הפנים לוקה שנאמר כל המנחה אבל מנחת נסכים אין בה מלקות שאם גבלה במים הרי נפסלה קודם שתתחמץ ואם גבלה ביין של נסכים מי פירות הן ואין מחמיצין:
החטים של מנחות אין לותתין אותן שמא יחמיצו שהרי בחוץ לותתין אותן ואין הכל זריזין לשומרן אבל מנחת העומר הואיל והיא של צבור לותתין אותה שהרי הצבור זריזין הן ומשמרין אותה:
כל המנחות הנאפות נילושות בפושרין ומשמרן שלא יחמיצו הואיל ולישתן ואפייתן בפנים בעזרה אנשי פנים זריזין הן:
ובמקום שמבשלין קדשי קדשים שם אופין את המנחות שנאמר זה המקום אשר יבשלו שם הכהנים את האשם ואת החטאת אשר יאפו את המנחה וגו':
כל המנחות טחינתן והרקדתן בחוץ ולישתן ועריכתן ואפייתן בפנים וכל מעשיהן כשרים בזר עד שיבואו לבית הקמיצה ומחבת ומרחשת היו בעזרה ושתיהם מכלי השרת ומקדשין ותנור של מקדש של מתכת היה:
הגהה
עריכהלפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.