פתיחת התפריט הראשי

רמב"ם הלכות מעשה הקרבנות יב

הקדמה · המדע · אהבה · זמנים · נשים · קדושה · הפלאה · זרעים · עבודה · קרבנות · טהרה · נזקים · קנין · משפטים · שופטים


<< | משנה תורה לרמב"ם · ספר עבודה · הלכות מעשה הקרבנות · פרק שנים עשר | >>

דפוס וורשא-ווילנא · הגהה על פי כתבי-יד

נושאי כלים על הפרק: כסף משנה מגיד משנה משנה למלך לחם משנה
כלים חיצוניים לפרק זה: נוסח הפרק על פי כתבי יד תימניים (כתיב או מנוקד), ונושאי כלים על פרק זה


ספר המצוות לאו קב: "המצוה לא ליתן שמן זית במנחת חוטא"
ספר המצוות לאו קג: "המצוה לא לתת לבונה במנחת חוטא"
ספר המצוות לאו קכד: "המצוה לא לעשות שיירי מנחות חמץ"
ספר המצוות לאו קלח: "המצוה לא לאכול מנחת כהן"

דפוסעריכה

הלכה אעריכה

המנחות הם מן הקרבנות והמנחות הבאות בפני עצמן ואינן באות משום נסכים מהם מנחת צבור ומהם מנחת יחיד:

הלכה בעריכה

וכל המנחות סולת חיטין חוץ ממנחת סוטה ועומר התנופה שהם מן השעורים:

הלכה געריכה

שלש מנחות לצבור עומר התנופה והוא קרב למזבח כמו שיתבאר ושתי הלחם שמביאין ביום עצרת ואלו נקראו מנחה ואינן קריבין לגבי המזבח והן חמץ ועליהם נאמר קרבן ראשית תקריבו אותם לה' ואל המזבח לא יעלו והמנחה השלישית הוא לחם הפנים שעושין בכל שבת ואינו קרב לגבי המזבח אלא כולו נאכל לכהנים כמו שיתבאר:

הלכה דעריכה

ותשע מנחות היחיד וכלן קריבין למזבח ואלו הן:

  1. מנחת חוטא והוא המנחה שמקריב העני כשיתחייב חטאת ולא תגיע ידו
  2. מנחת סוטה והיא מנחת הקנאות שבבר נתפרשו מעשיה
  3. המנחה שמקריב כל כהן תחילה כשיכנס לעבודה שמקריב אותה בידו והיא הנקראת מנחת חינוך
  4. המנחה שמקריב כהן גדול בכל יום והיא הנקראת חביתין
  5. מנחת הסולת והיא באה בנדר ונדבה
  6. מנחת המחבת והיא באה בנדר ונדבה
  7. מנחת המרחשת והיא באה בנדר ונדבה
  8. מנחת מאפה תנור והיא באה בנדר ונדבה
  9. מנחת רקיקין והיא באה בנדר ונדבה:

הלכה העריכה

כל המנחות הקריבות לגבי המזבח אין כל אחת מהן פחותה מעשרון ומיעוטו מעכב את כולו וחמש מנחות הבאות בנדר ונדבה יש לו להתנדב ולנדור מהן כל מה שירצה אפילו אלף עשרון אבל מנחת העומר ומנחת חוטא ומנחת קנאות ומנחת חינוך והחביתין כל אחת מהן עשרון אחת לא פחות ולא יתר:

הלכה ועריכה

כל המנחות הקריבות לגבי המזבח טעונות הגשה במערב כנגד חודה של קרן דרומית מערבית ואינן טעונות תנופה חוץ ממנחת סוטה ועומר התנופה ששניהן טעונות תנופה והגשה:

הלכה זעריכה

כל המנחות הקריבות לגבי המזבח טעונות שמן ולבונה לוג שמן לכל עשרון וקומץ לבונה לכל מנחה בין שהיתה עשרון אחד בין שהיתה ששים עשרונים שאין מביאין בכלי אחד יתר על ששים עשרון כמו שיתבאר חוץ ממנחת קנאות ומנחת חוטא שנאמר לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה:

הלכה חעריכה

נתן והקריב לוקה על השמן בפני עצמו ועל הלבונה בפני עצמה נתן כלי שיש בו שמן או לבונה על גביה אינו עובר ולא פסל מנחת חינוך והחביתין מוסיף לכל אחת מהן שמן כמו שיתבאר:

הלכה טעריכה

כל המנחות הקריבות לגבי המזבח נקמצות ומקטיר הקומץ כולו על גבי המזבח והשאר נאכל לכהנים חוץ ממנחת זכרי כהונה שאינה נקמצת אלא מקטירין אותה כולה שנאמר וכל מנחת כהן וגו' הא למדת שמנחת חינוך והחביתין וכהן שהביא מנחת חוטא או מנחת נדבה כולן נשרפות על גבי המזבח ואינן נקמצות:

הלכה יעריכה

הכהנת מנחתה נקמצת כמנחת ישראל ושיריה נאכלין:

הלכה יאעריכה

ולדות שנתערבו והרי כל אחד מהן ספק מנחתם נקמצת כמנחת ישראל ואינה נאכלת כמנחת כהנים כיצד עושים הקומץ קרב בפני עצמו והשירים מתפזרין על בית הדשן:

הלכה יבעריכה

כל הנשואות לכהנים בין כהנת בין ישראלית אין שירי מנחותיהן נאכלים מפני חלק הבעל שאינו אוכל ואינה כולה לאשים מפני חלק האשה אלא הקומץ קרב לעצמו והשירים מתפזרין על בית הדשן הקמיצה בכל מקום בעזרה ואם קמץ בהיכל כשירה:

הלכה יגעריכה

מקדישין מנחה בכלי שעל גבי קרקע וקומצין מכלי שעל גבי קרקע ואין מקדישין הקומץ בכלי שעל גבי קרקע ומאימתי יותרו השירים באכילה משיצית האור ברוב הקומץ:

הלכה ידעריכה

כל המנחות הקריבות לגבי המזבח מצה וכן שירי המנחות שאוכלין הכהנים אע"פ שהן מותרין לאכלן בכל מאכל ובדבש אין אוכלין אותן חמץ שנאמר לא תאפה חמץ חלקם אפילו חלקם לא יחמיצו ואם החמיץ שיריה לוקה והמחמץ אחר המחמץ חייב ולוקין על כל עשייה ועשייה שבה:

הלכה טועריכה

כיצד לשה חמץ או ערכה חמץ או קטפה חמץ או אפאה חמץ לוקה שנאמר לא תעשה חמץ ונאמר לא תאפה חמץ לחייב על כל מעשה יחידי שבה עשה חמץ מתחלה ועד סוף לוקה על כל מעשה מהן:

הלכה טזעריכה

הניח שאור על גבי העיסה והלך וישב לו ונתחמצה מאליה לוקה שהנחת השאור הוא המעשה:

הלכה יזעריכה

תבל השירים בקצח או בשומשמין או בכל מיני תבלין ושמנים כשירה מצה היא אלא שנקראת מצה מתובלת:

הלכה יחעריכה

המחמץ מנחה פסולה פטור שנאמר אשר תקריבו לה' לא תעשה חמץ הכשירה להשם לא הפסולה חמצה כשהיא כשירה ויצאת לחוץ וחזר וחמצה אחר שנפסלה ביציאתה אינו לוקה חמצה בראשו של מזבח אינו לוקה שנאמר אשר תקריבו וכבר קרבה זו והיא כשירה:

הלכה יטעריכה

המחמץ לחם הפנים לוקה שנאמר כל המנחה אבל מנחת נסכים אין בה מלקות שאם גבלה במים הרי נפסלה קודם שתתחמץ ואם גבלה ביין של נסכים מי פירות הן ואין מחמיצין:

הלכה כעריכה

החטים של מנחות אין לותתין אותן שמא יחמיצו שהרי בחוץ לותתין אותן ואין הכל זריזין לשומרן אבל מנחת העומר הואיל והיא של צבור לותתין אותה שהרי הצבור זריזין הן ומשמרין אותה:

הלכה כאעריכה

כל המנחות הנאפות נילושות בפושרין ומשמרן שלא יחמיצו הואיל ולישתן ואפייתן בפנים בעזרה אנשי פנים זריזין הן:

הלכה כבעריכה

ובמקום שמבשלין קדשי קדשים שם אופין את המנחות שנאמר זה המקום אשר יבשלו שם הכהנים את האשם ואת החטאת אשר יאפו את המנחה וגו':

הלכה כגעריכה

כל המנחות טחינתן והרקדתן בחוץ ולישתן ועריכתן ואפייתן בפנים וכל מעשיהן כשרים בזר עד שיבואו לבית הקמיצה ומחבת ומרחשת היו בעזרה ושתיהם מכלי השרת ומקדשין ותנור של מקדש של מתכת היה:

הגההעריכה

לפרק זה אין טקסט מוגה. הנך מוזמן להוסיף אותו לפי השיטה המוסברת בויקיטקסט:רמב"ם.