רי"ף על הש"ס/בבא בתרא/דף ו עמוד ב
צורת הדף במהדורת ש"ס וילנא, באתר היברובוקס • באתר ספריאכנישתא בבי מדרשא. כיון דשמעה להא דתניא: "ורשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי ותמחוי קופה ולשנותן לכל מה שירצו", הוה יתיב. אמר אביי: מריש הוה עביד מר תרי כיסי - חד לעניי מתא, וחד לעניי עולם. כיון דשמעה להא דא"ל שמואל לרב תחליפא בר אבימי: עביד (דף ט.) ואתני, איהו נמי עביד ומתני. [5]אמר רב אשי: אנא אפילו אתנויי לא צריכנא, כיון דכל דאתי, אדעתא דידי אתי, מאי דבעינא עבידנא ביה:
הנהו טבחי דאתנו בהדי הדדי דכל דעביד ביומא דחבריה, ניקרעינו למשכיה. אזל חד מינייהו, עבד ביומא דחבריה. קרעינהו למשכיה. אתא לקמיה דרבא. חייבינהו. איתיביה רב יימר בר שלמיא לרבא: ולהסיע על קיצותן. לא אהדר ליה. אמר רב פפא: שפיר עבד דלא אהדר ליה – ה"מ, היכא דליכא אדם חשוב, אבל איכא אדם חשוב, לאו כל כמינייהו דאתנו. ת"ר: אין מחשבין בצדקה עם גבאי צדקה, ולא בהקדש עם הגזברין, ואע"פ שאין ראיה לדבר, זכר לדבר: שנא' (מלכים ב יב טז): וְלֹא יְחַשְּׁבוּ אֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יִתְּנוּ אֶת הַכֶּסֶף עַל יָדָם לָתֵת לְעוֹשֵׂי הַמְּלָאכָה כִּי בֶאֱמוּנָה הֵם עוֹשִׂים. אמר רב הונא: בודקין למזונות, ואין בודקין לכסות. איבעית אימא: סברא, ואב"א: קרא. סברא – דהאי קא מיבזי, והאי לא קא מיבזי. קרא – דהכא כתיב (ישעיהו נח ז): הֲלוֹא פָרוֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ – פרוֹש כתיב. התם כתיב: כִּי תִרְאֶה עָרוֹם וְכִסִּיתוֹ – לאלתר. ורב יהודה אמר: בודקין לכסות, ואין בודקין למזונות. אבע"א: סברא, ואבע"א: קרא. סברא – האי קא מצטער, והאי לא קא מצטער. קרא – הכא כתיב: הֲלוֹא פָרוֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ – פרוֹס והב ליה לאלתר. והתם כתיב: כִּי תִרְאֶה עָרוֹם – כי יראה לך בעדים. תניא כוותיה דרב יהודה: אמר: "כסוני" – בודקין אחריו. "פרנסוני" – אין בודקין אחריו:
תנן התם: אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון, מארבע סאין בסלע. לן – נותנין לו פרנסת לינה. שבת – נותנין לו מזון שלש סעודות. מאי "פרנסת לינה"? אמר רב פפא: פוריא ובי סדיא. ואם היה עני המחזיר על הפתחים – אין נזקקין לו למתנה מרובה, אבל נזקקין לו למתנה מועטת. אמר רב אסי: לעולם אל ימנע אדם עצמו משלישית השקל בשנה, שנאמר (נחמיה י לג): וְהֶעֱמַדְנוּ עָלֵינוּ מִצְוֹת לָתֵת עָלֵינוּ שְׁלִישִׁית הַשֶּׁקֶל בַּשָּׁנָה וגו'. ואמר רב אסי: שקולה צדקה כנגד כל המצות, שנאמר: וְהֶעֱמַדְנוּ עָלֵינוּ מִצְוֹת – מצוה לא נאמר כאן, אלא מִצְוֹת. אמר רב [6]אסי: יותר כח המעשה מן העושה, שנאמר (ישעיהו לב יז): וְהָיָה מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה שָׁלוֹם וַעֲבוֹדַת הַצְּדָקָה הַשְׁקֵט וָבֶטַח עַד עוֹלָם. (דף י.) רבי אלעזר הוה יהיב פרוטה לעניא, והדר מצלי, דכתיב (תהלים יז טו): אֲנִי בְּצֶדֶק אֶחֱזֶה פָנֶיךָ (וגו'). מאי "אֶשְׂבְּעָה בְהָקִיץ תְּמוּנָתֶךָ"? אמר רב נחמן ברבי יצחק: אלו תלמידי חכמים שמנדדין שינה מעיניהם, הקב"ה משביען מזיו השכינה לעולם הבא. כלומר: משכר הקיצה שמקיצין את עצמן מן השינה, זוכה לשבוע מתמונתו של הקב"ה. (דף ט:) [7](אמר ר' יצחק: הנותן פרוטה לעני – מתברך בשש ברכות, דכתיב (ישעיהו נח ז): הֲלוֹא פָרוֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ, א) אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ, ב) וַאֲרוּכָתְךָ מְהֵרָה תִצְמָח, ג) וְהָלַךְ לְפָנֶיךָ צִדְקֶךָ, ד) וכבוֹד ה' יַאַסְפֶךָ, ה) אָז תִּקְרָא וַה' יַעֲנֶה, ו) תְּשַׁוַּע וְיֹאמַר הִנֵּנִי. והמפייסו בדברים – מתברך בי"א ברכות, שנאמר: וְתָפֵק לָרָעֵב נַפְשֶׁךָ וְנֶפֶשׁ נַעֲנָה תַּשְׂבִּיעַ, א) וְזָרַח בַּחוֹשֶׁךְ אוֹרֶךָ, ב) וַאֲפֵלָתְךָ כַּצָּהֳרָיִם, ג) וְנָחֲךָ ה' תָּמִיד וגו', ח) וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם, ט) מוֹסְדות דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם, י) וְקֹרָא לְךָ גּוֹדֵר פֶּרֶץ, יא) מְשׁוֹבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת. ע"כ):
(כתובות דף סז:) ת"ר: (דברים טו ח) דֵּי מַחְסוֹרוֹ – אתה מצווה עליו לפרנסו, ואי אתה מצווה עליו לעשרו. אֲשֶׁר יֶחְסַר לוֹ – אפילו סוס לרכוב עליו, ועבד לרוץ לפניו וכו', כדכתיבנן בפרק מציאת האשה. (דף י:) איפרא הורמיז אימיה דשבור מלכא שדרה ד' מאה (ארנקי) דדינרי לקמיה דרבי אמי, ולא קבלינהו. שדריתינהו לקמיה דרבא, וקבלינהו. שמע רבי אמי, ואיקפד, אמר: לית ליה (ישעיהו כז יא): בִּיבוֹש קְצִירָהּ תִּשָּׁבַרְנָה נָשִׁים בָּאוֹת מְאִירוֹת אוֹתָהּ. ורבא – משום שלום מלכותא הוא דעביד. ורב אמי סבר: אי משום שלום מלכותא, איבעי ליה למיתבינהו לעניי עכו"ם. ורבא נמי – לעניי עכו"ם יהבינהו. ור' אמי דאיקפד – לא סיימוה קמיה. (דף ח.) איפרא הורמיז שדרה ארנקי דדינרי לקמיה דרב יוסף, א"ל: תהוי הא למצוה רבה. יתיב רב יוסף, וקא הוי בה: "מצוה רבה" מאי היא? אמר אביי: הא מדתני רב שמואל: "אין פוסקין צדקה על היתומים, אפילו לפדיון שבויים", ש"מ: פדיון שבויים מצוה רבה היא:
גרסינן בפ' דיני ממונות: [8]אמר רב
נימוקי יוסף
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
רש"י (ליקוטים)
המאור הגדול
השגות הראב"ד
מלחמות ה' (לרמב"ן)
שלטי הגיבורים
חידושי אנשי שם
הגהות והערות
עין משפט
הגהות הב"ח
הגהות הב"ח על הרי"ף (בעל ה"בית חדש" על הטור)
הגהות חו"י
הגהות חו"י על הרי"ף (חוות יאיר)
הגהות מא"י
הגהות מא"י על הרי"ף (מעשה אילפס)
- ^ רב אשי אמר אנא כו' כ"ה בגמ' (ג"א)
- ^ בגמ' איתא א"ר אליעזר גדול המעשה יותר מן העושה כו' (ג"א)
- ^ ד"ת מ"ז
- ^ (דף כו:) בפ' זה בורר והרי"ף קורא אותו פ' דיני ממונות מפני שמתחיל ג"כ דיני ממונות בשלשה כמו פ' א' והנ"י קורא אותו פרק דיני ממונות ב' (ג"א)
- ^ רב אשי אמר אנא כו' כ"ה בגמ' (ג"א)
- ^ בגמ' איתא א"ר אליעזר גדול המעשה יותר מן העושה כו' (ג"א)
- ^ ד"ת מ"ז
- ^ (דף כו:) בפ' זה בורר והרי"ף קורא אותו פ' דיני ממונות מפני שמתחיל ג"כ דיני ממונות בשלשה כמו פ' א' והנ"י קורא אותו פרק דיני ממונות ב' (ג"א)