רד"ק על תהלים כו

לדוד שפטני יהוה שפטני וראה אם לבבי ישר אליך וכפי לבבי שפטני.


כי אני בתמי הלכתי וביהוה בטחתי לא אמעד: כלומר בתם לבבי ובכל אשר היה לי בטחתי ביי', לפיכך אין ראוי לי שאמעד.

ובדרש (שוחר טוב בהפוך חלקי המאמר): כתוב אחד אומר שפטני וכתוב אחד אומר (תהלים קמג ב): ואל תבוא במשפט את עבדך? אמר דוד לפני הקדוש, ברוך הוא: בשעה שאתה דן את הרשעים שפטני; בשעה שאתה דן את הצדיקים אל תבוא במשפט את עבדך!

בחנני יהוה ונסני וכפי שתמצא בלבי תדינני צרופה [1] כליותי ולבי: תמצאם ככסף נקי.

ואמר: כליותי, כי הם היועצות (בבלי ברכות סא א) ; ואמר לבי, כי הוא המבין ובעל המחשבות (שם) ; וכתב; צרופה על כל מחשבה ומחשבה שהיא בלי שום סיג: וכפי מחשבותי שפטני: כי אף על פי שמעשי אינם טובים לפעמים, לבי הוא ישר בכל עת.

ולפי המעשים אמר: ואל תבוא במשפט את עבדך.


כי חסדך לנגד עיני לפיכך לא נטה לבי מאחריך כי תמיד חסדך לנגד עיני; לפיכך והתהלכתי באמתך: כמו (בראשית ו ט): את האלהים התהלך נח, שהתהלך בדרכי האלהים באמת ובישר לבב.


לא ישבתי עם מתי שוא כדי שלא אלמד ממעשיהם ומדבריהם הרעים.


ועם נעלמים שעושים חטא בסתר ונעלמים מבני אדם.

לפיכך אמר: לא אבוא: לא נכנסתי עמהם במקום סתרם.

ועוד כפל הענין במלות שונות, ואמר:

שנאתי קהל מרעים ועם רשעים לא אשב: הרשעים שנאתי להתחבר עמהם ולשבת אתם, אבל מושבי בבית אלהי ושם אלך תמיד.


ארחץ בנקיון כפי ואסבבה את מזבחך יהוה: וכשארחץ בנקיון כפי אז אסבבה את מזבחך יי' להקריב עם עולותי.

לא כרשעים שמביאים עולות בידיהם וידיהם דמים מלאו; אבל אני ארחץ בנקיון כפי שלא יהיה בידי שום עון כשאבא להקריב עולות.


לשמע בקול תודה ולספר כל נפלאותיך: לשמע כמו להשמיע; וכן (ישעיהו כג יא): לשמד מעזניה כמו להשמיד.

אמר: אבא בית מזבחותיך להשמיע שם בפני קהל קדושים תודה בקול רם.

והוא שיהיה מודה בפניהם על החסדים שעשה לו האל והצילו מכל צרה ולספר כל הנפלאות שעשה עמו בעתות צרותיו.


יהוה אהבתי מעון ביתך קהל מרעים שנאתי, אבל מעון ביתך אהבתי; והוא הבית שהיה בו הארון, ושם הלוים והכהנים נביאים וחסידים וקדושים משרתי האל כמו אסף ואחיו.


ומקום משכן כבודך: כי במקום שהיה בו הארון שם היה שוכן הכבוד על הנביאים ואנשי רוח הקדש.


אל תאסף עם חטאים נפשי ועם אנשי דמים חיי: וכיון שבחרתי אני חברת הצדיקים אל תאסף עם חטאים נפשי, כלומר שלא אמות מיתת חטאים ואנשי דמים, כי נפשם כמים הנגרים ארצה אשר לא יאספו (שמואל ב יד יד), ונפשי תאסף אל כבודך במותי.


אשר בידיהם זמה כמו (הושע ו ט): כי זמה עשו.

ענין תועבה ומעשה רע, כמו ההרג והמכה שיעשו בידיהם.

וכן השחד שיקבלו כמו שאמר: וימינם מלאה שחד: ויש לפרש בידיהם: ברשותם, כמו (במדבר כא כו): ויקח את כל ארצו מידו; (בראשית כד י): וכל טוב אדניו בידו, כלומר: ברשותם ממון מקבץ מגזל ועון, והוא במעשה, והוא זמה.


ואני בתמי אלך שלא אתעסק בדברי מרמה לא במחשבה ולא במעשה.


פדני מצרות וחנני: מטובך כפי שתראה תם לבבי ואז אודה את שמך ואמר:

רגלי עמדה במישור כלומר: שלא מטה רגלי, לפיכך במקהלים אברך יהוה:

  1. ^ *הערת המדפיס: יתיר ו.