קטגוריה:תהלים צה ח
נוסח המקרא
אל תקשו לבבכם כמריבה כיום מסה במדבר
אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר.
אַל־תַּקְשׁ֣וּ לְ֭בַבְכֶם כִּמְרִיבָ֑ה
כְּי֥וֹם מַ֝סָּ֗ה בַּמִּדְבָּֽר׃
אַל־תַּקְשׁ֣וּ לְ֭בַבְ/כֶם כִּ/מְרִיבָ֑ה כְּ/י֥וֹם מַ֝סָּ֗ה בַּ/מִּדְבָּֽר׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
כיום מסה - והנכון בעיני: על ביאת המרגלים והמריבה היא נתנה ראש.
והמסה – כי שם כתוב: וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי.מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"תקשו" - מלשון קשה
מצודת דוד
"אל תקשו לבבכם" - להרהר אחרי ה' כמו במי מריבה
"כיום" - כמו במי מסה במדבר וכפל הדבר במ"ש כי היא היא כמ"ש ויקרא שם המקום מסה ומריבה וגו' (שמות יז)מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:תהלים צה ח.
אל תקשו לבבכם - אל תקטרו
(תהלים צה ח): "אַל תַּקְשׁוּ לְבַבְכֶם כִּמְרִיבָה, כְּיוֹם מַסָּה בַּמִּדְבָּר"
הפרק התחיל כשיר שבח ותהילה לה', (תהלים צה א): "לְכוּ נְרַנְּנָה לה', נָרִיעָה לְצוּר יִשְׁעֵנוּ". פתאום, באמצע, הוא הופך לנאום תוכחה! מה הסיבה לשינוי?
1. המפרשים פירשו את הפסוק בהמשך לפסוק הקודם, (תהלים צה ז): "כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ; הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ": "המזמור נועד מעיקרו להיות מושר בפי חוגגים ההולכים אל בית המקדש... החוגגים נכנסים אל המקדש ומשתחוים... ואומרים כי הוא אלהינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו. וכשהמשורר שומע את הדברים האלה, הוא פונה אליהם בדברי תוכחה ומוסר, שעליהם לקיים למעשה את מה שהם אומרים בפיהם, והם חייבים לשמוע בקול ה' כראוי למכנים עצמם 'עם מרעיתו וצאן ידו'. והמשורר מדבר אליהם בשם ה'... ומזהירם שלא יקשו את לבבם ולא יכעיסו את ה' כדרך שהכעיס דור המדבר" (דעת מקרא, סיכום הפרק) .
- אולם, עדיין קשה להבין את השינוי הקיצוני בטון הדיבור - משמחה ותהילה לכעס ותוכחה.
2. ולענ"ד, נושא הפרק כולו הוא החובה לשמוח ולהודות, והאיסור "להתבכיין" ולקטר. פתיחת הפרק לכו נרננה לה' היא לא רק שיר שמח - היא קריאה ומצוה לשיר ולשמוח להודות לה' על הכל. החצי השני של הפרק מציג את הניגוד לשמחה והודיה - והוא מעשיהם של דור המדבר, שבמקום להודות לה' ולבטוח בו - כל הזמן בכו והתלוננו, (שמות יז ג): "וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם, וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר 'לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם לְהָמִית אֹתִי וְאֶת בָּנַי וְאֶת מִקְנַי בַּצָּמָא?!'". זה המקום שנקרא מסה ומריבה, (שמות יז ז): "וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם מַסָּה וּמְרִיבָה עַל רִיב בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְעַל נַסֹּתָם אֶת ה' לֵאמֹר 'הֲיֵשׁ ה' בְּקִרְבֵּנוּ אִם אָיִן?'"( פירוט ).
פירושים נוספים
"- ולפי זה ראוי "שאתם אל תקשו לבבכם ", ר"ל כי העכו"ם שעליהם זרוע ה' לא נגלתה באותות ובמופתים, אם אין מכירים את ה' אין זה בגדר קישוי לבב, (שגדר קישוי לבב הוא כשרואה מעשה ה' ונפלאותיו ומקשה לבו כנגדו כמ"ש ואני אקשה את לב פרעה) אבל אתם שראיתם בעיניכם את כל מעשה ה' הגדול אשר עשה יהיה זה בגדר קישוי לב, "כמו שהיה במריבה וכיום מסה במדבר ", כמש"ש כי כל האנשים הרואים את כבודי ואת אותותי וגו' וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי אם יראו את הארץ, וז"ש." ( מלבי"ם ) .
"אל תקשו לבבכם - להרהר אחרי ה' כמו במי מריבה. כיום - כמו במי מסה במדבר, וכפל הדבר במ"ש כי היא היא, כמ"ש ויקרא שם המקום מסה ומריבה וגו' (שמות יז)." ( מצודות )
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2019-07-18.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "תהלים צה ח"
קטגוריה זו מכילה את 5 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 5 דפים.