מ"ג תהלים צה ז


<< · מ"ג תהלים · צה · ז · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כי הוא אלהינו ואנחנו עם מרעיתו וצאן ידו היום אם בקלו תשמעו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
כִּי הוּא אֱלֹהֵינוּ וַאֲנַחְנוּ עַם מַרְעִיתוֹ וְצֹאן יָדוֹ הַיּוֹם אִם בְּקֹלוֹ תִשְׁמָעוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
כִּ֘י־ה֤וּא אֱלֹהֵ֗ינוּ
  וַאֲנַ֤חְנוּ עַ֣ם מַ֭רְעִיתוֹ וְצֹ֣אן יָד֑וֹ
    הַ֝יּ֗וֹם אִֽם־בְּקֹל֥וֹ תִשְׁמָֽעוּ׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"היום" - בעולם הזה אם בקולו תשמעו

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

כי, אלהינו - מרחוק, או אלהינו אמונתו.

וצאן ידו - כנגד ידיו יצרו.

וטעם היום – דבק עם בואו נשתחוה אם בלבבכם לשמוע בקולו השתחוו לו היום, אם בקולו תשמעון וזה הוא קול השם.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת ציון

"אם" - כאשר וכן ואם יהיה היובל (במדבר לז

מצודת דוד

"היום" - ר"ל היום ההוא ינהיג אתכם כן כאשר בקולו תשמעו

"וצאן ידו" - ר"ל כמו הרועה הרחמני אשר ינהג הצאן עם נטיית היד ולא במקל

"עם מרעיתו" - שהוא רועה ומנהיג אותנו

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"כי הוא אלהינו", אנחנו משיגים אותו מצד שהוא אלהינו המיוחד אלינו, לא ע"י הבריאה הכללית רק ע"י השגחתו הפרטית עלינו, שיש קשר בינינו ובינו, אם מצדו "שהוא אלהינו", ואם מצדנו שאנחנו "עם מרעיתו צאן ידו", שרועה אותנו כרועה עדרו ירעה והפליג טובותיו עלינו, עוד יש הבדל בזה, שיחוס הבורא עם הנבראים אינו תלוי בבחירתם החפשיית כי הוא ענין הכרחי מצד שבראם ואינו דבר מתחדש ולא דבר התלוי ברצונם ועז"א "אשר בידו מחקרי ארץ" ר"ל שהוא דבר התלוי בידו, וכן השנוים שנעשו כמו ההרים והים והיבשה מיוחס לו, אבל יחוס ה' וקשורו עם עמו הוא דבר התלוי בבחירתם, והוא דבר מתחדש עפ"י מעשיהם, שעז"א אבל "מה שהוא אלהינו ומה שאנחנו עמו וצאן מרעיתו" הוא דבר מתחדש "היום" ותלוי בבחירתנו "אם בקולו תשמעו":

ביאור המילות

"עם מרעיתו וצאן ידו". היל"ל עם ידו וצאן מרעיתו, כי העם ימשול עליהם המלך בידו, והרועה ירעה צאנו, אמנם ה' ימשול עלינו מצד שהוא רועה אותנו לא בכח ויד, וירעה אותנו מצד שהוא בעל היכולת ר"ל בכח למעלה מן הטבע:
 

<< · מ"ג תהלים · צה · ז · >>