כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַתִּגְעַשׁ וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וּמוֹסְדֵי הָרִים יִרְגָּזוּ וַיִּתְגָּעֲשׁוּ כִּי חָרָה לוֹ.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַתִּגְעַ֬שׁ וַתִּרְעַ֨שׁ ׀ הָאָ֗רֶץ
וּמוֹסְדֵ֣י הָרִ֣ים יִרְגָּ֑זוּ
וַ֝יִּתְגָּֽעֲשׁ֗וּ כִּי־חָ֥רָה לֽוֹ׃
רש"י
• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ותגעש ותרעש הארץ" - אינו מחובר למקרא עליון אלא מחובר ראשו לסופו כי חרה לו ותגעש ותרעש הארץ כי משמש בלשון כאשר כשחרה לו ובא לנקום נקמת עמו ועבדיו מפרעה ומעמו געשה ורעשה הארץ
אבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •
ותגעש - הזכיר הארץ וההרים בעבור היותם עומדים ואין להם תנועה, וזה משל שיתגעשו כל שונאי דוד מפני חרון השם, ואילו היו חזקים כהרים.
רד"ק
• לפירוש "רד"ק" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
ותגעש ותרעש הארץ ומוסדי הרים ירגזו ויתגעשו כי חרה לו:
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
מצודת ציון
"ותגעש" - ענין התנודה והתנועה כמו כנהרות יתגעשו מימיו (ירמיהו מ"ו)
מצודת דוד
"כי חרה לו" - כאשר חרה לו לקחת מהם נקמתי
"ותגעש" - רעדו ורעשו אויבי יושבי הארץ
"
מוסדי הרים" - הוא משל על פרעה ושריו
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ותגעש ותרעש הארץ", ונעשה רעש הארץ להטביע את אויביו חיים שאולה, "
ומוסדי הרים ירגזו", כדרך הררי עד שיפתחו לועם בעת הרעש וירגזו באף ובחמה ובאש בוער, וזה היה "
ע"י שחרה לה'", והתגלה חרון אפו ואש חמתו בתוך הרעש:
ביאור המילות
"
ותגעש, ותרעש". געש היא התנועה היתירה והרעש גדול מן הגעש, ותרגז קטן מן הגעש:
אלשיך
• לפירוש "אלשיך" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ותגעש ותרעש הארץ כו'". הנה אמרתי שהייתי מבקש מאתו יתברך בל אהרוג אני את מבקש נפשי, והלא יקשה ומה בכך והלא הבא להורגך השכם להורגו, לזה אמר הנה דרכו יתברך לענוש את שלוחי אפו לנקום נקם, כמה דאת אמרת (יחזקאל כה יד) ונתתי נקמתי באדום בפרק הניזקין (גיטין נו א), וכענין גם ענוש כו' דרבי יהושע בן לוי (ברכות ז א). וזה בשום לב אל אומרו גחלים בערו ממנו שהיה לו לומר "ממנה", כי האש נקבה היא. אך הנה הוא יתברך כאשר חרה לו ותגעש ותרעש הארץ כמאמרם ז"ל (בראשית רבה מט יא) על סדום כי כ"ב שנים היתה ארצם רועשת:
