מ"ג תהלים יח ז


<< · מ"ג תהלים · יח · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אשוע ישמע מהיכלו קולי ושועתי לפניו תבוא באזניו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
בַּצַּר לִי אֶקְרָא יְהוָה וְאֶל אֱלֹהַי אֲשַׁוֵּעַ יִשְׁמַע מֵהֵיכָלוֹ קוֹלִי וְשַׁוְעָתִי לְפָנָיו תָּבוֹא בְאָזְנָיו.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
בַּצַּר־לִ֤י ׀ אֶ֥קְﬞרָ֣א יְהֹוָה֮
  וְאֶל־אֱלֹהַ֢י אֲשַׁ֫וֵּ֥עַ
יִשְׁמַ֣ע מֵהֵיכָל֣וֹ קוֹלִ֑י
  וְ֝שַׁוְעָתִ֗י לְפָנָ֤יו ׀ תָּב֬וֹא בְאׇזְנָֽיו׃


רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בצר לי אקרא" - אני הייתי קורא לה' תמיד

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק ליתר הפירושים על הפסוק

בצר לי, מהיכלו - השמים שכל גזירותיו כתובות וחתומות שם.

רד"ק

לפירוש "רד"ק" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אשוע בעת שהיה צר לי לא פניתי אל מושיע אחר זולתו. ישמע מהיכלו קולי מן השמים היה שומע קולי בכל עת שהייתי קורא אליו.

ושועתי לפניו תבוא באזניו: שועתי ששועתי לפניו באה באזניו מיד, והיה מסיעני ומושיעני.

מצודות

לפירוש "מצודות" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

 

מצודת דוד

"ושועתי לפניו" - ומה שצעקתי לפניו באה באזניו וכפל הדבר במ"ש כדרך מליצת השיר

"בצר לי" - בעת שהיה צר לי באחת מהדברים האלה אז קראתי לה' ושמע קולי

מלבי"ם

לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"בצר לי אקרא ה'", שאז צריך אני לתפלה ואקראהו מתוך הצרה, "ואל אלהי אשוע", לישועה, ואז "ישמע מהיכלו קולי", על ידי תפלה וימהר להושיע, והנה פסוק זה הוא פסוק חרוזי שיכפל בכל מאמר, המליץ מצייר פה ישועת ה' שיושיעהו ע"י אמצעיים טבעיים בדרך הטבע, ובא הציור שבעת שקורא אל ה' מתוך צרתו יכין ה' אחת מן הסבות הטבעיות שעל ידו יושע מן הצרה הזאת, אבל הסבה הזאת עצמה שהוכנה לתשועתו תסבב לו צרה אחרת עפ"י הטבע וצועק שנית, ומזמין ה' סבה אחרת שינצל גם מרעה זאת, ושוב יתעורר ע"י הסבה השנית רעה אחרת משתלשלת ממנה כפי הטבע ויצעק בפעם השלישית ויושיעהו גם מזאת, בענין שמרעה אל רעה יצא וה' הושיעהו בכל פעם, והעמיד הציור הזה במשל, שבעת הקיפוהו אויביו וצרו עליו וצעק אל ה' הכין ה' רעש הארץ שפתחה הארץ את פיה וירדו אויביו חיים שאולה, ונצול מצרתו, אבל ע"י הרעש נסתבב שריפת אש, כדרך הררי עד שמוריקים אש וגפרית בעת הרעש, והיה בסכנה אחרת מפני האש, וצעק אל ה' והכין גשם שוטף לכבות האש, אבל ע"י שהתקדרו העבים פתאום יצא מהם ברקים ורעמים עצומים והיה בסכנה אחרת מפני הרעם והברק, וצעק עוד אל ה' וצוה ה' שיתפוצצו העננים ויפלו מימיהם וחדל הרעם והקולות, אבל ע"י התפוצצות העננים פתאום נעשה שטף גדול במקום שעמד ושבולת מים שטפתהו, וצעק עוד אל ה' וישלח ה' את ידו וימשהו ממים רבים בחסדו. זה תורף הציור בכלל, ובזה נבא אל הבאור, אומר שבעת קרא אל ה' בצר לו שמע מהיכלו קולו:

ביאור המילות

"אקרא ה', ואל אלהי אשוע". כבר בארתי בכ"מ ששם הויה יכוין בו על הנהגתו הכללית מצד שהוא בורא העולם, ושם אלהים הבא בכינוי יציין ההשגחה הפרטית, ויש הבדל בין אקרא ובין אשוע שפעל שוע מורה שצועק לישועה, וזה מצד שהוא אלהי המיוחד לי בהשגחתו המיוחדת, ושועתי לפניו תבא הוא מוסיף על ישמע קולי, שמורה ששומע מרחוק, ושועתי תבא לפניו הוא שיקבל את השועה:
 

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

ולכן הראוי הוא להחזיק לו יתברך טובה, כי הלא בראותי את עצמי בשני הסעיפים אם אהרוג או אהרג (תהילים יח ז): "בצר לי" בשביל הצר לי שהוא לגופי אקרא ה', שיגן בעדי שלא ימיתני, ואל היותו אלקי להצילני מן החטא הגורם שלא יקרא אלקי, אשוע, כי לזה צריך יותר מן קריאה לעומת היצר הרע המקדים מוקשי מות. ועל הקריאה שלא יהרגני ישמע מהיכלו קולי, כלומר שלא אחשיב עצמי לומר שהוא יתברך דבוק בי, רק הוא מהיכלו ומשם ישמעני. אמנם בשועתי שהיא לבל אהרוג ואחטא, כל כך ערב לפניו יתברך שאשוע שלא אחטא, שמתקרב אלי באופן ששועתי לא אייחסנה שישמע מהיכלו, [כי אם] שהיא לפניו, כי אצלי הוא יתברך, ולא תבא תפלתי רק באזניו יתברך לבדו, ולא כיתר תפלות שעם היותו יתברך שומע, יש גם מלאכים מגישים אותה, אך זו מאליה לבדה תבא באזניו:

  או יאמר "ושועתי לפניו כו'" (תהילים יח ז), מה שכתבנו במזמור (תהילים ד ב): "בקראי ענני כו'", כי אחד מידידות ה' את אוהביו שעם שטרם ידבר והוא שומע, עם כל זה לא יקוץ בשמוע תפלה על הדבר באומרו כבר נתתי שאלתך, כי אם יערבו לו דבריו יתברך וישמע, והוא מאמר הכתוב (תהלים כא ג): "תאות לבו וכו' וארשת וכו'", וכן אחשוב בפסוק (ישעיה סה כד): "והיה טרם יקראו ואני אענה", עם כל זה שעניתים, עודם מדברים ואני אשמע. וזה יאמר "ישמע מהיכלו כו'" (תהילים יח ז), ועם כל זה ושועתי לפניו תבא באזניו ותערב לו:

<< · מ"ג תהלים · יח · ז · >>