קטגוריה:שמואל ב א ו

<< · מ"ג שמואל ב · א · ו · >>

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיֹּאמֶר הַנַּעַר הַמַּגִּיד לוֹ נִקְרֹא נִקְרֵיתִי בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ וְהִנֵּה שָׁאוּל נִשְׁעָן עַל חֲנִיתוֹ וְהִנֵּה הָרֶכֶב וּבַעֲלֵי הַפָּרָשִׁים הִדְבִּקֻהוּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיֹּ֜אמֶר הַנַּ֣עַר ׀ הַמַּגִּ֣יד ל֗וֹ נִקְרֹ֤א נִקְרֵ֙יתִי֙ בְּהַ֣ר הַגִּלְבֹּ֔עַ וְהִנֵּ֥ה שָׁא֖וּל נִשְׁעָ֣ן עַל־חֲנִית֑וֹ וְהִנֵּ֥ה הָרֶ֛כֶב וּבַעֲלֵ֥י הַפָּרָשִׁ֖ים הִדְבִּקֻֽהוּ׃

• לפירוש "מצודות" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

 

"נקרא נקריתי" - מלשון מקרה

"נשען" - נסמך

"ובעלי הפרשים" - הם הרגילים הרבה ברכיבה

"הדביקוהו" - רצה לומר באו קרוב לו 

"נקרא נקריתי" - במקרה באתי להר הגלבוע

"נשען" - על כי הפיל עצמו על חרבו וכמו שכתוב בשמואל א' (לא ד) נחלה מן המכה והיה נשען על חניתו ואנשי הרכב באו קרוב אליו