פתיחת התפריט הראשי


תוכן עניינים

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"ואדמה" - עפר

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"אי מזה" - איה המקום שתאמר מזה אני בא

"נמלטתי" - ענין השמטה והצלה

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"איך ידעת" - שמא מאומד או מפי השמועה

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נקרא נקריתי" - במקרה באתי להר הגלבוע

"נשען" - על כי הפיל עצמו על חרבו וכמו שכתוב בשמואל א' (לא ד) נחלה מן המכה והיה נשען על חניתו ואנשי הרכב באו קרוב אליו

מצודת ציון

"נקרא נקריתי" - מלשון מקרה

"נשען" - נסמך

"ובעלי הפרשים" - הם הרגילים הרבה ברכיבה

"הדביקוהו" - רצה לומר באו קרוב לו

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"מי אתה" - מאיזה עם

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי כל עוד" - רצה לומר כל הנשאר בי עוד הוא רק אשר עדיין נפשי בי ולא יותר כי כבר הלכו ממנו ההרגשות כולם ואם כן בודאי אמות ולזה השלם המיתה לבל יתעללו בי הערלים טרם אמות

מצודת ציון

"השבץ" - חולי הרתת כן תרגם יונתן

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כי לא יחיה" - אי אפשר לו להשאר חי אחרי ההפלה שנפל על חרבו

מצודת ציון

"הנזר" - העטרה

"ואצעדה" - שם העדי שעל הזרוע וכן (במדבר לא נ)אצעדה וצמיד

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועל בית ישראל" - הם יתר העם

"ועל עם ה'" - אלו הגדולים שבהם

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"בן איש גר עמלקי" - עוד אבי בא לגור בארץ ישראל והוא נתגייר

"אי מזה אתה" - מאיזה מקום אתה אם עודך עדיין יושב בארץ עמלק או אתה גר בארץ ישראל רצה לומר אם נתגיירת

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"איך לא יראת" - רצה לומר הואיל ואתה ישראל ומלידה איך לא יראת מה' לשלוח יד במשיחו עם כי צוה לך והיה קרוב למות מכל מקום חטאת לה'

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"פגע" - ענין מכת מות כמו (שמואל א כב יח)ופגע בכהנים

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"דמך על ראשך" - רצה לומר עון מיתתך על עצמך כי אתה בעצמך העדת בך שאתה הרגתו ואף אם אין האמת אתך וכל דבריך המה בחושבך שבזה תמצא חן בעיני על שהיה מעולם לי לאויב מכל מקום פיך ענה בך ודמך על ראשך

מצודת ציון

"ענה" - העיד כמו (שמות כ יג)לא תענה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הנה כתובה" - הלא הדבר ההוא הנה כתובה על ספר הישר והיא התורה שנאמר בה (בראשית מט ח) יהודה אתה יודוך אחיך ידך בעורף אויביך וגו' ונאמר (דברים לג ז) ידיו רב לו ועזר מצריו תהיה וכן היה כי דוד הכניעם וגם מלכי יהודה אחריו

"ויאמר" - טרם התחיל לקונן ראה לאמץ לבות אנשיו לבל ירך לבבם להתייאש מלהרים ראש מול פלשתים ואמר להם הנה באה העת ללמד את בני יהודה קשת מלחמה שהם יתגברו על פלשתים

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"הצבי ישראל" - כאומר אולם עתה עת לקונן במר נפש לומר הצבי ישראל רצה לומר את ארץ ישראל החמודה וכי ראוי שיהיה חלל על במותיך הם הרי גלבוע ואיך נפלו שם גבורים ורצה לומר הלא אף החלשים יתחזקו בעמדם על ההר ועל במותיך נפלו אף הגבורים

מצודת ציון

"הצבי" - ארץ ישראל קרויה ארץ צבי כמו שכתוב (יחזקאל כ ו)צבי היא לכל הארצות והוא ענין פאר וחמוד כמו (ישעיהו כח ה) לעטרת צבי והה"א של הצבי ה"א הקריאה כמו (ירמיהו ב לא) הדור אתם ראו

"במותיך" - ענינו מקומות גבוהים והרים כמו (דברים לב יג)ירכיבהו על במתי ארץ

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אל תגידו בגת" - ממיתת שאול ויהונתן ועם כי בודאי ידעו בלא הם אמר כן למליצת הקינה וכן (מיכה א י) בגת אל תגידו

מצודת ציון

"תעלזנה" - אף הוא ענין שמחה כמו (תהלים צו ב)יעלוז שדי וכפל הדבר במלות שונות כדרך המקונן

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושדי תרומות" - מלת ואל שאמר משמשת בשתים כאלו נאמר ואל מטר עליכם ואל שדי תרומות וכאלו קלל ההרים שלא ירד עליהם טל ומטר ולא יהיה בהם שדה לתת ממנה תרומה לה' שלא יצמח בהן דבר מה להיות מהן חלק לגבוה יען וביען עליהם באה התקלה כי שם נגעל ונמאס מגן גבורים ונעשה שם מגן של שאול כאלו היה בלי משוח בשמן להחליק מעליו מכת החרב

מצודת ציון

"הרי בגלבוע" - כמו הרים בגלבוע

"נגעל" - ענין מאוס ותעוב כמו (ויקרא כו ל)וגעלה נפשי

"מגן" - הוא כעין מלבוש עשוי מעור שלוק ומשוח בשמן להחליק מעליו מכת חרב וחנית ולובשים אותו במלחמה להגן

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"לא תשוב ריקם" - אל נדנה מבלי להרוג הרג רב

"לא נשוג אחור" - חזר קשתו לאחור מבלי לרוות חציו מדם וחלב שונאיו

מצודת ציון

"נשוג" - כמו נסוג בסמ"ך וענינו החזרה לאחור כמו (ישעיהו נט יג) ונסוג מאחר אלהינו

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ובמותם לא נפרדו" - אף אחר מותם לא נפרדו מן האהבה והנעימה כי עד עולם לא תשכח כי רבה היא על כי היו קלים מנשרים וגבורים מאריות ללחום מלחמות ה'

"בחייהם" - עודם בחיים היו נאהבים ונעימים לכל בני אדם רצה לומר מאוד היו מקובלים על הבריות וחביבים בעיני כולם

מצודת ציון

"והנעימים" - ענין אהוב וחביב וערב כמו (משלי ב י)ודעת לנפשך ינעם

"נפרדו" - מלשון פרוד ופרישה

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"על לבושכן" - כי כן הדרך להעלות עדי הזהב ממעל על הלבוש להיות נראה

"המלבישכם שני" - כי התגבר במלחמה וחלק שלל האויב לאנשיו להלביש איש אשתו ובנותיו וכאלו הוא המלביש

"עם עדנים" - רצה לומר שאר מלבושי פאר המעדן גוף הלובשן

מצודת ציון

"אל שאול בכינה" - מלשון בכי

"שני" - תולעת שני והוא צמר צבוע אדום

"עדנים" - כל דבר המפנק בין מאכלים טובים בין מלבושי פאר וכדומה יקראו עדן וכן (משלי כט יז)ויתן מעדנים לנפשך

"עדי" - ענין קשוט כמו (ירמיהו ד ל)תעדי עדי זהב

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יהונתן על במותיך חלל" - אתה יהונתן גבור שכמותך תהיה חלל על במותיך הלא אף החלש יחשב לגבור כשעומד בהר ומכל שכן גבור כמותך ובהר שעוד אתה רגיל בו לדעת מוצאיו ומבואיו וכאומר הנה הצרה ההיא נפלאה הפלא ופלא

"איך נפלו גבורים" - כפל הדבר פעמים ושלש כדרך המקונן

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"נפלאתה" - האהבה שאהבתיך היא אהבה נפלאה והיא יותר מאהבת הנשים אשר המה נאהבות אהבה רבה למי שחושק אליהם

"צר לי עליך" - מאוד אני מיצר בעבורך כי נעמת לי מאוד

מצודת ציון

"צר" - מלשון צרה ודאגה

"אחי" - חביב כאח

"נפלאתה" - ענינו דבר אשר תקשה השגתו ותמוה כמו (שמות טו יא)עשה פלא

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויאבדו כלי מלחמה" - כי המה כאלו היו כלי מלחמתן של ישראל