קטגוריה:שיר השירים ג ד
נוסח המקרא
כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי אחזתיו ולא ארפנו עד שהביאתיו אל בית אמי ואל חדר הורתי
כִּמְעַט שֶׁעָבַרְתִּי מֵהֶם עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי.
כִּמְעַט֙ שֶׁעָבַ֣רְתִּי מֵהֶ֔ם עַ֣ד שֶׁמָּצָ֔אתִי אֵ֥ת שֶֽׁאָהֲבָ֖ה נַפְשִׁ֑י אֲחַזְתִּיו֙ וְלֹ֣א אַרְפֶּ֔נּוּ עַד־שֶׁ֤הֲבֵיאתִיו֙ אֶל־בֵּ֣ית אִמִּ֔י וְאֶל־חֶ֖דֶר הוֹרָתִֽי׃
כִּ/מְעַט֙ שֶׁ/עָבַ֣רְתִּי מֵ/הֶ֔ם עַ֣ד שֶֽׁ/מָּצָ֔אתִי אֵ֥ת שֶׁ/אָהֲבָ֖ה נַפְשִׁ֑/י אֲחַזְתִּי/ו֙ וְ/לֹ֣א אַרְפֶּ֔/נּוּ עַד־שֶׁ֤/הֲבֵיאתִי/ו֙ אֶל־בֵּ֣ית אִמִּ֔/י וְ/אֶל־חֶ֖דֶר הוֹרָתִֽ/י׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום (כל הפרק)
רש"י
"עד שמצאתי" - שהיה עמי בימי יהושוע לכבוש שלשים ואחד מלכים
"אחזתיו ולא ארפנו" - לא נתתי לו רפיון עד שהביאותיו אל משכן שילה בשביל כל זאת שעשה לימלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(ד) "כמעט" שהיתה עוברת מן השומרים עד חוץ לעיר מצאה שאהבה נפשה, והיא גומרת בדעתה כי עתה לא תרפה אותו עד תביאהו אל בית אמה, להיות אתה במקום קבוע ולא ידלג עוד על הררי בתר:
מליצה:
(ד) "כמעט" שעברה את השומרים כי לא עברה משם לגמרי שאז היתה נשמתו יצאה בנשיקה אבל כמעט שעברה מהם כי כבר עמדה הנפש על המפתן קרובה יותר אל העליונים ורחוקה מן העיר שהיא הגויה חוץ לגבולה עד שנבטלו כל כחות הגוף כי יצאה הנפש ונפרדה מהם ואז מצאה את שאהבה נפשי וחל עליה הנבואה ע"י ביטול כחות הגוף שכמעט לא נותרה בו נשמה. אחזתיו יספר כי הרעיה בת מרום הסכימה. כי עתה לא תרף את דודה עד תביאהו אל בית אמה, ר"ל שמעתה לא יהיה כמו בפעמים הקודמים שאחרי כלות הנבואה שב הדוד הנשגב אל מעון קדשו בשמים יען שאז לא נבנה המקדש עדיין ולא היה לשכינה מקום לשכון בתחתונים בקביעות אבל אחר שנבנה המקדש החל ה' לשכון כבוד בתוך בני ישראל כמ"ש בנה בניתי בית זבול לך מכון לשבתך עולמים ובאמצעות מקדש ה' דבק רוח קדשו על הבונים אותו שזה היה עקר הכוונה בבנין המקדש כמ"ש ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם ולכן אמר שעתה לא תרף ממנו עד תביאהו אל בית אמה שהוא הגוף ואל חדר הורתה שהוא בית קדשי הקדשים על כנפי הכרובים:מדרש רבה
כמעט שעברתי מהם עד שמצאתי את שאהבה נפשי זה משה. אחזתיו ולא ארפנו עד שהבאתיו אל בית אמי זה סיני. ואל חדר הורתי זה אהל מועד, שמשם נתחייבו ישראל בהורייה.
דבר אחר: על משכבי בלילות זה לילה של בבל. בקשתי את שאהבה נפשי זה דניאל. בקשתיו ולא מצאתיו אקומה נא ואסובבה בעיר בשוקים וברחובות בכרכים ובמדינות. אבקשה את שאהבה נפשי זה דניאל. בקשתיו ולא מצאתיו מצאוני השומרים אלו הכשדים. את שאהבה נפשי זה דניאל. להיכן הלך? מאן דאמר: לתענית. ומאן דאמר: לסעודה. מאן דאמר: לתענית, שהיה מבקש רחמים על חורבן בית המקדש. (דניאל ט') ועתה שמע אלהינו אל תפלת עבדך. ומאן דאמר לסעודה, לקרוא כתביו של בלשצר. הדא הוא דכתיב: (שם ה') מנא מנא תקל ופרסין. ר' חייא רבה ור' שמעון בן חלפתא - רבי חייא אמר: מנא ממתום ננקפי אאלרן. רבי שמעון בן חלפתא אמר: יטת יטת אדך פוגחמט. ורבנן אמרין: אנם אנם לקת ניסרפו. רבי מאיר אומר: כמשמעו: מנא מנא תקל ופרסין. מנא מנא אלהך מלכותך והשלמא תקל תקלתא במאזניא וגו' פרס פריסת מלכותך ויהיבת וגו'. באותה שעה נתקבצו כל ישראל אצל דניאל ואמרו לו: רבינו דניאל, כל הנבואות הרעות והקשות שנתנבא ירמיה באו עלינו, ונבואה אחת טובה שנתנבא עלינו: (ירמיה כ"ט) כי לפי מלאת לבבל שבעים שנה, עדיין לא באה. אמר להם: הביאו לי ספר ישעיה. התחיל קורא והולך עד שהגיע לפסוק זה: (ישעיה כ"א) משא מדבר ים כסופות בנגב. אם ים למה מדבר, ואם מדבר למה ים? אלא אלו ארבע מלכיות שהן משולות כחיות כדכתיב. (דניאל ז') וארבע חיון רברבן. רבי חנינא, אמר רבי יוחנן: (שם) שניין דא מן דא, מכותיהן שונות זו מזו. אם זכיתם מן ימא ואם לאו מן חורשא. מה הדא חיותא סלקא מן ימא ולא מכיה, נפקא מן חורשא מכיה. כך, אם זכיתם, אין אומות מושלות בכם. ודכוותה: (תהילים פ') יכרסמנה חזיר מיער עי"ן תלוויה. אם זכיתם מן היאור, ואם לאו מן היער. מה הדא חיותא סלקא מן נהרא ולא מכיה, נפקא מן חורשא מכיה כך כסופות בנגב לחלוף. אמר ר' לוי: אין לך עלעול קשה יותר מן העילעול הזה, שהוא בא מן הצפון ועולה ומכסיף את הבריות, שנתונות בדרום. ואיזה זה? זה נבוכדנצר, שעלה מן הצפון והחריב בית המקדש, שנתון בדרום. "ממדבר בא". מהיכן בא? ר' חנינא אמר: דרך שממות מדבר בא (ישעיה כ"א) ממדבר בא, מארץ נוראה. חזות קשה הוגד לי. בעשר לשונות נקראת הנבואה. חזון, נבואה, הטפה, דבור, אמירה, צווי, משא, משל, מליצה, חידה. אי זה קשה מכולן? רבי אליעזר אומר: חזון קשה, שנאמר: חזות קשה הוגד לי. רבי יוחנן אמר: דבור קשה, שנאמר: (בראשית מ"ב) דבר האיש אדוני הארץ אתנו קשות רבנן אמרי: משא קשה, כמשמעו כמשא כבד. (ישעיה כ"א) הבוגד בוגד והשודד שודד עלי עילם צורי מדי כבר נתעלם צרתה של עילם. צורי מדי כבר נוצרה צרתה של מדי. כל אנחתי השבתי כל אנחתה של בבל. על כן מלאו מתני חלחלה. אמר רבי שמעון בן גמליאל: על ידי שהריחו מקצת צרתן של מלכיות, קצרה רוחן של אבותינו בתחילה. (במדבר כ"א) לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך ירמיה אמר: (איכה ה') בנפשנו נביא לחמנו. דניאל אמר: (דניאל ז') אתכרית רוחי אנא דניאל. ישעיה אמר: (ישעיה כ"א) על כן מלאו מתני חלחלה. אנו, שאנו מובלעין בתוך מעיהן, כמה ימים וכמה שנים וכמה קצים וכמה עיבורן, על אחת כמה וכמה. על כן מלאו מתני חלחלה, צירים אחזוני כצירי יולדה, נעויתי משמוע נבהלתי מראות. נעויתי משמוע, קול חירופין וגידופין של רשע. הדא הוא דכתיב: (דניאל ה') ועל מרא שמיא התרוממת ולמאניא די ביתא וגו'. נבהלתי מראות, מראות שלותו של אותו רשע. הדא הוא דכתיב: (דניאל ה') בלשאצר מלכא עבד לחם רב. מהו רב? ר' חמא בר' חנינא אמר: רב, משל אלוהו. אמר להם: עומר שלכם בכמה קרב? אמרו: בי"ג נפה. אמר להם: ושלי בי"ד נפה. תעה לבבי זה בית דין שטעה בחשבונו יום אחד. פלצות בעתתני ר' פנחס בשם רבי יהושע אמר: פיילי נהניתה אתה. דבר אחר: פלצות, פה שהוא מפיץ דברי לצות. דבר אחר: פלצות בעתתני, על ידי שנפקו לדבר לצות. את נשף חשקי שם לי לחרדה הנשף שהיתה נפשי חשוקה בו לגאולה, שם לי לחרדה. (ישעיה כ"א) ערוך השולחן סדרת פתורא. צפה הצפית אקימת מגרתא אדלקת בוצינא. קומו השרים זה כורש ודריוש. משחו מגן קבלו מלכותא. הוה אמר כורש לדריוש: מלוך את קדמיי. אמר דריוש לכורש: לא כן פירש דניאל, פרס פריסת מלכותך ויהיבת למדי ופרס, למדי תחילה, ואחר כך לפרס, הווי את תמליך קדמוי. כיון ששמע אותו רשע, שלח ואמר לחיילותיו: כל אומה ומלכות שמרדה בי, נבוא עליהם! אמר לו הקדוש ברוך הוא: רשע, אצל הכל שלחת, או שמא אצלי שלחת?! חייך! לית פורענות דההוא גברא מן אתר אחרן, אלא מגבי. הדא הוא דכתיב: (תהילים ע"ה) כי לא ממוצא וממערב וגו' כי אלוהים שופט זה ישפיל וזה ירים. ישפיל, לבלשאצר. וירים לכורש ודריוש. כורש ודריוש שוערין של בלשאצר היו וכיון ששמע הכתובים הללו. אמר לון: כל מאן דמתחמי הכא ליליא הדין. אפילו דהוא אמר לכון, דאנא הוא מלכא, ארימון ליה ראשיה. - כל מי שירצה להיכנס הלילה, אפילו יאמר שהוא המלך, כרתו ראשו. ואין דרכן של מלכים להיות מניחים בית הרעי שלהם לפנים מטרקליניהון, אלא חוץ לטרקליניהון. נתותרו =השתשלו מעיו כל אותו הלילה, ונפק מנפק ולא ארגשון ביה. מכי עייל ארגשון ביה. אמרו ליה: מאן את? אמר לון: אנא הוא מלכא. אמרין ליה: ולאו כן פקיד מלכא, דכל מאן דמתחמן הכא ליליא דין, אפילו אמר לכון: דאנא הוא מלכא, ארימון רישיה?! מה עשו? נטלו פרחה של מנורה ופצעו את מוחו. הדא הוא דכתיב: (דניאל ה') בה בליליא קטיל בלשאצר מלכא כשדאי. באיזו שעה נהרג? רבי אלעזר ור' שמואל בר נחמן ר' אלעזר אמר: בשעת מחליית שינתא. ורבי שמואל אמר: כבין דבו לכלב. ולא פליגין. דמאן דאמר: 'בשעת מחליית שינתא' - עבד מפרפר, כל ההוא יומא. מה שהיה מתבקש לו מן המלכות. ומאן דאמר: 'כבין דבו לכלב' - דהוה מדמדם, כל ההוא ליליא. שהיה מתבקש לו מן המלכות. אמר רבי בנימין בן לוי: כבין כוס לכוס, נכנסה מלכות במלכות, הדא הוא דכתיב: (תהילים ע"ה) כי כוס ביד ה' ויין חמר מלא מסך ויגר מזה וגו' . הוא שהנביא מקנתר ואמר (ישעיה מ"ז) רדי ושבי על עפר. מדה כנגד מדה. מה להלן: (איכה ב') ישבו לארץ ידמו זקני בת ציון. ברם הכא, רדי ושבי על עפר. אמר ר' חוניא: כך אמרה ירושלים לבת בבל: פני פילאי קקום כאמי מחי את סבורה בעצמך שאת בתולה! זקנה את! שבי לארץ אין כסא בטלה זכותו של אותו כסא. ואי זה זכות היה לו? (ישעיה ל"ט) בעת ההיא שלח מרודך בלאדן. אמרו: מרודך עובד לחמה היה והיה למוד לאכול בשש שעות וישן לו עד ט' שעות, וכיון שחזר גלגל חמה בימי חזקיהו מלך יהודה, ישן לו ועמד ומצאו שחרית. בקש להרוג כל חיילותיו. אמר להם: הנחתם אותי ישן כל היום וכל הלילה. אמרין ליה: יומא הוא דחזר. אמר להם: ואי זה אלוה החזירו? אמרו לו: אלוהו של חזקיהו החזירו. אמר להם: וכי יש אלוה גדול מאלהי?! אמרו לו: אלוהו של חזקיהו, גדול הוא מאלהיך! מיד שלח ספרים ומנחה לחזקיהו. הדא הוא דכתיב: (שם) בעת ההיא שלח מרודך בלאדן . ומה כתב בהן? שלום לחזקיהו שלום לאלהא רבה! שלום לירושלים! וכיון שיצאו הכתבים נתישב על דעתו, אמר: לא עשיתי כהוגן, הקדמתי שלומו של חזקיהו לאלוהו. מיד עמד מכסאו ופסע שלוש פסיעות והחזיר הכתובים, וכתב כתבים אחרים תחתיהם וכתב בהן: שלום לאלהא רבה של חזקיהו! ושלום לחזקיהו! ושלום לירושלים! אמר הקדוש ברוך הוא: אתה עמדת מכסאך ופסעת שלוש פסיעות לכבודי, חייך! שאני מעמיד ממך שלושה מלכים קוזמוקרוטין, שולטין מסוף העולם ועד סופו, ואלו הן: נבוכדנצר, ואויל מרודך, ובלשצר. וכיון שעמדו וחרפו, קעקע הקדוש ברוך הוא ביצתן מן העולם, והעמיד אחרים תחתיהם. כתיב: (שם ) וישמח עליהם חזקיהו ויראם את בית נכתה. מהו בית נכתה? אמר ר' אימי נכיתה, שנכת מסנחריב ובזה, שבזז מסנחריב. רבי יוחנן אמר: זיין בולע זיין הראה להם. ר' שמעון בן לקיש אמר: בתי השן נמשכין כשעוה, הראה להם. ר' יהודה אומר: דבש בריא כאבן, הראה להם. ר' לוי אמר: בזה, אנו עושין מלחמה ונוצחין. כתיב: (ישעיהו מ"ז) (ב) קחי רחים וטחני קמח גלי צמתך חשפי שבל גלי שוק עברי נהרות: (ג) תגל ערותך גם תראה חרפתך נקם אקח ולא אפגע אדם: אמר ר' יהושע בן לוי: כל עמא טוחנין חטים ואת אמרת קחי רחים וטחני קמח?! אלא כך אמרה ירושלים לבת בבל: אילולי ממרום עשו מלחמה עמי, את היית יכולה לי?! אילולי שלח אש בעצמותי, את היית יכולה לי?! הווי: קמחא טחינא, טחנת, ואריא קטילא, קטילת. ודרא יקידא, יקדת. דבר אחר: קחי רחים וטחני קמח, לשעבר היו אחרים טוחנין לך עכשיו קחי רחים וטחני קמח. גלי צמתך פרשי צניעותך, זה המלך, שנתון לפנים משבעה קנקלין. חשפי שובל קלופי סובלתא דנהרא. עברי נהרות לשעבר היית עובר בקרונין של כסף וזהב, ועכשיו גלי שוק עברי נהרות תגל ערותך, מדה כנגד מדה. מה להלן: (איכה א') כל מכבדיה הזילוה כי ראו ערותה, אף כאן גלי ערותך. אמר ר' יהושע בן לוי: אמר הקדוש ברוך הוא: עתיד אני להביא פורענות לבת בבל ואפילו דדניאל בעי עלה רחמין. דכתיב: (דניאל ד') וחטאיך בצדקה פרוק וגו' אין אני שומע לו. למה? (ישעיה מ"ז) גואלנו ה' צבאות שמו.
- פרשנות מודרנית:
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שיר השירים ג ד"
קטגוריה זו מכילה את 8 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 8 דפים.