רש"י על שיר השירים ג
<< · רש"י על שיר השירים · ג · >>
תוכן עניינים
- 1 פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 2 פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 3 פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 4 פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 5 פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 6 פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 7 פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 8 פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 9 פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 10 פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)
- 11 פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)
פסוק א (כל הפסוק)
"על משכבי בלילות" - בצר לי שישבתי אפילה כל שלשים ושמנה שנה שהיו ישראל נזופים
"בקשתיו ולא מצאתיו" - (שמות) כי אינני בקרבכם (שם) כי לא אעלה בקרבךפסוק ב (כל הפסוק)
פסוק ג (כל הפסוק)
"מצאוני השומרים" - משה ואהרן
"את שאהבה נפשי ראיתם" - מה מצאתם בפיופסוק ד (כל הפסוק)
"כמעט שעברתי מהם" - קרוב לפרישתם ממני לסוף ארבעים שנה
"עד שמצאתי" - שהיה עמי בימי יהושוע לכבוש שלשים ואחד מלכים
"אחזתיו ולא ארפנו" - לא נתתי לו רפיון עד שהביאותיו אל משכן שילה בשביל כל זאת שעשה ליפסוק ה (כל הפסוק)
"השבעתי אתכם" - האומות בהיותי גולה ביניכם
"אם תעירו ואם תעוררו" - אהבת דודי ממני על ידי פתוי והסתה לעוזבו לשוב מאחריו
"עד שתחפץ" - בעוד שאהבתו חפת עליפסוק ו (כל הפסוק)
"מי זאת עלה מן המדבר" - כשהייתי מהלכת במדבר והיה עמוד האש והענן הולכים לפני והורגים נחשים ועקרבים ושורפין הקוצים והברקנים לעשות הדרך מישור והיה הענן והעשן עולין ורואין אותן האומות ומתמיהות על גדולתי ואומרות מי זאת כלומר כמה גדול' היא זאת העולה מן המדבר וגומר כתימרות עשן גבוה וזקוף כתמר
"מקטרת מר" - על שם ענן הקטורת שהיה מתמר מעל מזבח הפנימי
"רוכל" - בשם המוכר כל מיני בשמים
"אבקת" - על שם שכותשין אותו ושוחקין הדק כאבקפסוק ז (כל הפסוק)
"הנה מטתו שלשלמה" - אהל מועד והארון שהיו נושאין במדבר
"ששים גברים סביב לה" - ששים רבוא סביב לה
"מגבורי ישראל" - מיוצאי הצבא לבד פחותים מבן עשרים והיתרים על בני ששיםפסוק ח (כל הפסוק)
"מלמדי מלחמה" - מלחמתה של תורה וכן הכהנים הסובבים אותה החונים סביבות המשכן מלמדי סדר עבודתם
"איש חרבו" - כלי זיינו הן מסורת וסימנים שמעמידים על ידם את הגירסא והמסרה שלא תשכח
"מפחד בלילות" - פן ישכחוה ויבואו עליהם צרות וכן הוא אומר (תהלים ב) נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרךפסוק ט (כל הפסוק)
פסוק י (כל הפסוק)
"רפידתו" - משכבו ומשכנו על הכפרת שהוא זהב
"מרכבו ארגמן" - זה הפרכת שהיה תלוי ורוכב על כלונסות מעמוד לעמוד
"תוכו רצוף" - סדור ברצפת אהבה ארון וכפרת וכרובים ולוחות
"מבנות ירושלם" - אלו ישראל יריאים ושלמים להקב"הפסוק יא (כל הפסוק)
"בנות ציון" - בנים שמצויינין לו במילה ובתפילין ובציצית
"בעטרה שעטרה לו אמו" - אהל מועד שהוא מעוטר בגוונין תכלת וארגמן ותולעת שני אמר רבי נחוניא שאל רבי שמעון בן יוחאי את רבו אלעזר ברבי יוסי אי איפשר ששמעת מאביך מהו שעטרה לו אמו אמר לו משל למלך שהיתה לו בת יחידה והיה אוהבה ביותר לא זז מחבבה עד שקראה בתי שנאמר (תהלים מה) שמעי בת וראי לא זז מחבבה עד שקראה אחותי שנאמר פתחי לי אחותי רעיתי לא זז מחבבה עד שקראה אמי שנאמר (ישעיהו נא) שמעו אלי עמי ולאומי אלי האזינו ולאמי כתיב עמד רבי שמעון בן יוחאי ונשקו על ראשו וכו'
"ביום חתונתו" - יום מתן תורה שעטרוהו להם למלך וקבלו עולו
"וביום שמחת לבו" - זה שמיני למילואים שנתחנך בו המשכן במדבר
<< · רש"י על שיר השירים · ג · >>