קטגוריה:צפניה ג יט
הנני עשה את כל מעניך בעת ההיא והושעתי את הצלעה והנדחה אקבץ ושמתים לתהלה ולשם בכל הארץ בשתם
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
הִנְנִי עֹשֶׂה אֶת כָּל מְעַנַּיִךְ בָּעֵת הַהִיא וְהוֹשַׁעְתִּי אֶת הַצֹּלֵעָה וְהַנִּדָּחָה אֲקַבֵּץ וְשַׂמְתִּים לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם בְּכָל הָאָרֶץ בָּשְׁתָּם.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
הִנְנִ֥י עֹשֶׂ֛ה אֶת־כׇּל־מְעַנַּ֖יִךְ בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא וְהוֹשַׁעְתִּ֣י אֶת־הַצֹּלֵעָ֗ה וְהַנִּדָּחָה֙ אֲקַבֵּ֔ץ וְשַׂמְתִּים֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְשֵׁ֔ם בְּכׇל־הָאָ֖רֶץ בׇּשְׁתָּֽם׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
הִנְ/נִ֥י עֹשֶׂ֛ה אֶת־כָּל־מְעַנַּ֖יִ/ךְ בָּ/עֵ֣ת הַ/הִ֑יא וְ/הוֹשַׁעְתִּ֣י אֶת־הַ/צֹּלֵעָ֗ה וְ/הַ/נִּדָּחָה֙ אֲקַבֵּ֔ץ וְ/שַׂמְתִּי/ם֙ לִ/תְהִלָּ֣ה וּ/לְ/שֵׁ֔ם בְּ/כָל־הָ/אָ֖רֶץ בָּשְׁתָּֽ/ם׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים:
תרגום יונתן (כל הפרק)
רש"י (כל הפרק)
"הנני עושה" - ת"י הא אנא עביד גמירא ויש לפותרו ל' עישוי כמו ועסותם רשעים (מלאכי ג)
"בכל הארץ בשתם" - בכל מקום אשר היו שם לבשתם שם אתנם לשם ולתהלהמצודות (כל הפרק)
מצודת דוד
"ושמתים" - אשים אותם לתהלה ולפרסום שם טוב בכל הארץ שלקחו בשתם ר"ל במקומות שהיו לבושת שם יהיו לתהלה
"והנדחה" - ישראל הנדחה מארצה לארצות העכו"ם הנה אקבץ אותה והוא כפל ענין במ"ש
"והושעתי" - ואז אושיע את עדת ישראל שהיא כצולעה שאינה יכולה לזוז ממקומה
"בעת ההיא" - בזמן הגאולה אכתש אותם
"הנני עושה" - אני אכתש ואמעך את כל העכו"ם שעינו אותך
מצודת ציון
"עושה" - ענין כתישה ומעוך כמו בעשות ממצרים דדיך (יחזקאל כג)
"מעניך" - מלשון עינוי
"הצולעה" - החגרת כמו והוא צולע על ירכו (בראשית לב)
"והנדחה" - מלשון דחיה
"לתהלה" - מלשון הלול ושבח
"לשם" - ר"ל לפרסום שם טובמלבי"ם (כל הפרק)
"הנני עושה (לחרפה) את כל מעניך", אלה שענו אותך ביסורים להעבירך מן הדת, אני עושה בם נקמות "והושעתי את הצולעה" הם שמעדה רגלם באמונה והיא צולעת על ירכה, "והנדחה", ישראל שעמדו באמונתם וגרשו אותם מן הארץ ונפזרו לארבע רוחות "אקבץ" אותם, "ושמתים לתהלה בשתם" אמונתם שהיתה תחלה להם לבושת ונשאו עליה חרפה תהיה לתהלה ולשם:
ביאור המילות
"הנני עושה". כלה, או מוסב על חרפה הנזכר:הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "צפניה ג יט"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.