מצודות על צפניה ג יט

<< | מצודות על צפניהפרק ג' • פסוק י"ט | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


צפניה ג', י"ט:

הִנְנִ֥י עֹשֶׂ֛ה אֶת־כׇּל־מְעַנַּ֖יִךְ בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא וְהוֹשַׁעְתִּ֣י אֶת־הַצֹּלֵעָ֗ה וְהַנִּדָּחָה֙ אֲקַבֵּ֔ץ וְשַׂמְתִּים֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְשֵׁ֔ם בְּכׇל־הָאָ֖רֶץ בׇּשְׁתָּֽם׃


 

מצודת ציון

"עושה" - ענין כתישה ומעוך כמו בעשות ממצרים דדיך (יחזקאל כג)

"מעניך" - מלשון עינוי

"הצולעה" - החגרת כמו והוא צולע על ירכו (בראשית לב)

"והנדחה" - מלשון דחיה

"לתהלה" - מלשון הלול ושבח

"לשם" - ר"ל לפרסום שם טוב 

מצודת דוד

"ושמתים" - אשים אותם לתהלה ולפרסום שם טוב בכל הארץ שלקחו בשתם ר"ל במקומות שהיו לבושת שם יהיו לתהלה

"והנדחה" - ישראל הנדחה מארצה לארצות העכו"ם הנה אקבץ אותה והוא כפל ענין במ"ש

"והושעתי" - ואז אושיע את עדת ישראל שהיא כצולעה שאינה יכולה לזוז ממקומה

"בעת ההיא" - בזמן הגאולה אכתש אותם

"הנני עושה" - אני אכתש ואמעך את כל העכו"ם שעינו אותך