מצודות על צפניה ג יט
<< | מצודות על צפניה • פרק ג' • פסוק י"ט | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הִנְנִ֥י עֹשֶׂ֛ה אֶת־כׇּל־מְעַנַּ֖יִךְ בָּעֵ֣ת הַהִ֑יא וְהוֹשַׁעְתִּ֣י אֶת־הַצֹּלֵעָ֗ה וְהַנִּדָּחָה֙ אֲקַבֵּ֔ץ וְשַׂמְתִּים֙ לִתְהִלָּ֣ה וּלְשֵׁ֔ם בְּכׇל־הָאָ֖רֶץ בׇּשְׁתָּֽם׃
מצודת דוד
"ושמתים" - אשים אותם לתהלה ולפרסום שם טוב בכל הארץ שלקחו בשתם ר"ל במקומות שהיו לבושת שם יהיו לתהלה
"והנדחה" - ישראל הנדחה מארצה לארצות העכו"ם הנה אקבץ אותה והוא כפל ענין במ"ש
"והושעתי" - ואז אושיע את עדת ישראל שהיא כצולעה שאינה יכולה לזוז ממקומה
"בעת ההיא" - בזמן הגאולה אכתש אותם
"הנני עושה" - אני אכתש ואמעך את כל העכו"ם שעינו אותך
מצודת ציון
"עושה" - ענין כתישה ומעוך כמו בעשות ממצרים דדיך (יחזקאל כג)
"מעניך" - מלשון עינוי
"הצולעה" - החגרת כמו והוא צולע על ירכו (בראשית לב)
"והנדחה" - מלשון דחיה
"לתהלה" - מלשון הלול ושבח
"לשם" - ר"ל לפרסום שם טוב