קטגוריה:מלכים א יז יח
נוסח המקרא
ותאמר אל אליהו מה לי ולך איש האלהים באת אלי להזכיר את עוני ולהמית את בני
וַתֹּאמֶר אֶל אֵלִיָּהוּ מַה לִּי וָלָךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר אֶת עֲוֹנִי וּלְהָמִית אֶת בְּנִי.
וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אֵ֣לִיָּ֔הוּ מַה־לִּ֥י וָלָ֖ךְ אִ֣ישׁ הָאֱלֹהִ֑ים בָּ֧אתָ אֵלַ֛י לְהַזְכִּ֥יר אֶת־עֲוֺנִ֖י וּלְהָמִ֥ית אֶת־בְּנִֽי׃
וַ/תֹּ֙אמֶר֙ אֶל־אֵ֣לִיָּ֔הוּ מַה־לִּ֥/י וָ/לָ֖/ךְ אִ֣ישׁ הָ/אֱלֹהִ֑ים בָּ֧אתָ אֵלַ֛/י לְ/הַזְכִּ֥יר אֶת־עֲוֹנִ֖/י וּ/לְ/הָמִ֥ית אֶת־בְּנִֽ/י׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
הטבע, וחשבה שלכן מת בנה, כי אחר שנהנו מדבר הנעשה בלט או על ידי דברים היוצאים מן הטבע, זה נחשב לעון ונתחייב במיתה, כמו שנאמר (אבות א, יג) דאשתמש בתגא חלף, ועז"א "באת אלי להזכיר את עוני" וכו'. וגם כי כבר אמרו (תענית כ ב) העושין לו נס מנכין לו מזכיותיו, כי אם צריך שתשתנה המציאות בעבורו שקלו זכיותיו ועונותיו בפלס אם ראוי לכך. ואחר שחשבה שזה נעשה בדרך נס עפ"י אליהו (לא עפ"י רצון ה' אשר יצוה כן מצד רצונו בלי השקף על זכות וחובה), על ידי זה נזכרו עונותיה ומת בנה:
- פרשנות מודרנית:
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:מלכים א יז יח.
להזכיר את עווני
(מלכים א יז יח): "וַתֹּאמֶר אֶל אֵלִיָּהוּ מַה לִּי וָלָךְ אִישׁ הָאֱלֹהִים? בָּאתָ אֵלַי לְהַזְכִּיר אֶת עוני וּלְהָמִית אֶת בְּנִי!"
בזמן הרעב כמלכות שומרון, הגיע אליהו לביתה של אישה אלמנה במלכות צידון, והיא אירחה אותו. לאחר כשנה נפטר בנה של האישה, והיא האשימה את אליהו שהוא " בא להזכיר את עוונה ולהמית את בנה ". האמנם אליהו אשם במות הבן?! כמה תשובות:
1. הכל יחסי
כל אדם נשפט באופן יחסי לסביבה שלו: לפני שאליהו הגיע – היא נחשבה צדיקה יחסית לבני מקומה (היא גרה ב"צרפתה אשר לצידון" ומסביבה היו צידונים עובדי ע"ז). אבל כשאליהו הגיע – התגלה שיחסית אליו היא בכלל לא צדיקה, וזה עורר 'קטרוג' עליה בשמיים ו"הזכיר" שיש לה עוונות
{ על פי זה רציתי לענות על שאלה אחרת. בפרשת צקלג (שמ"א ל) מסופר שדוד הכה את עמלק ולקח משללם, וזה מנוגד למצווה שכתובה בתורה "תמחה את זכר עמלק" (כלומר – שלא יישאר בעולם שום זכר, אף לא רכוש שהיה פעם של עמלק). אפשר לפרש, שדוד ידע מה עלול לקרות לשאול במלחמה עם פלשתים – הוא ידע ששאול עלול למות, והוא (דוד) ימלוך במקומו. אמנם בשמ"א כו 10 נראה לכאורה שדוד רוצה ששאול "במלחמה יירד ונספה" אבל סביר יותר שהוא אומר את זה רק כדי להרגיע את אבישי בן צרויה, כי לא הגיוני שדוד יאחל למלך ישראל למות במלחמה – הרי זה יגרום נזק עצום לכל עם ישראל! לכן נראה לי שדוד רצה להגן על שאול ולמנוע את מותו. הוא לא יכל לעזור לו מבחינה צבאית כי אכיש שילח אותו מהמערכה. הוא ידע שהוא נבחר להחליף את שאול בגלל החטא של שאול – שלקח מהשלל של עמלק. ולכן חשב, שאם יחטא באותו חטא של שאול – ויקח מהשלל של עמלק -- הוא כבר לא יהיה יותר צדיק משאול, ואז שאול לא ימות במלחמה אלא ימשיך למלוך. אמנם, כל הפירוש הזה נראה לי (וגם לחבריי) מאד מוזר, אבל קשה לי להסביר למה בדיוק. לא הצלחתי עדיין לדחות אותו.= } .
הסבר נוסף באותו עיקרון על פרשה אחרת .
הצדק בשיפוט ה'יחסי' הוא, שכל אדם מושפע מסביבתו. מכיוון שאיש הא-להים נמצא אצל האישה, היתה לה הזדמנות להיות מושפעת ממנו - היא היתה צריכה ללמוד ממנו ולשפר את מעשיה. אם היא לא ניצלה את ההזדמנות ולא שיפרה את מעשיה – זה נחשב לעוון.
2. הכל תלוי במקום
אליהו הוא "איש הא-להים", ה' משגיח עליו באופן מיוחד, ולכן הוא ית' גם משגיח באופן מיוחד על כל האנשים שנמצאים בסביבתו, וכך עוונם נזכר לפניו.
לפי זה, דבריה של האישה מראים על אמונה פשטנית למדי, שלפיה ההשגחה של ה' מוגבלת במקום.
3. אירוח לא מושלם
אליהו הוא "איש הא-להים", הוא ראוי ליחס מיוחד, והאישה חששה שבנה מת כי היא לא אירחה את אליהו כראוי.
4. פחד מאליהו
אליהו נראה בעיני האישה כמלאך ה', ומי שרואה את מלאך ה' - עלול למות. ראו אליהו המלאך .
תגובות
לעתים כאשר אדם בצרות ומבקש את אלהים לבוא להושיעו אז איש רוח האלהים יכול לבוא אליך גם בחלום ולהזכיר את עוונך להוכיח לך שאתה טרם ראוי לישועת אלהים ואינך מוכן בנפש לפגוש את אורו של הקדוש ונורא שמו וכי עליך להתייסר ולהטהר במעשיך ולהיות זך יותר
עליך לדעת כי כאשר איש רוח האלהים מגיע אליך אז מתרחש משפט כי אלהים שופטים הוא והשופט הקדוש הוא אשר מזכיר לך את העון שלך
ודברים כאלה יכולים להתרחש כאשר באים בזבח לחצרות אלהים למקדש המלך אם בזבח הבשר הוא הזבח לאלהי הארץ או כאשר בוכים לפניו כי דמעך לפני האלהים הוא כזבח אלהי השמים שנאמר בספר תהילות פרק נא ככתוב:
(יט) זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה.
- -- Daian Moshe, 2014-01-08 19:02:22
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה במכתב וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2000-01-01.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "מלכים א יז יח"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.