מ"ג מלכים א יז יז
<< · מ"ג מלכים א · יז · יז · >>
כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ויהי אחר הדברים האלה חלה בן האשה בעלת הבית ויהי חליו חזק מאד עד אשר לא נותרה בו נשמה
מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וַיְהִי אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָלָה בֶּן הָאִשָּׁה בַּעֲלַת הַבָּיִת וַיְהִי חָלְיוֹ חָזָק מְאֹד עַד אֲשֶׁר לֹא נוֹתְרָה בּוֹ נְשָׁמָה.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיְהִ֗י אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה חָלָ֕ה בֶּן־הָאִשָּׁ֖ה בַּעֲלַ֣ת הַבָּ֑יִת וַיְהִ֤י חׇלְיוֹ֙ חָזָ֣ק מְאֹ֔ד עַ֛ד אֲשֶׁ֥ר לֹא־נֽוֹתְרָה־בּ֖וֹ נְשָׁמָֽה׃
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"בעלת הבית" - אדונית הבית
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
להזכיר עונה וכי לא יוכל להיות שמת כדרך כל הארץ? ולמה אמרה עתה ידעתי כי איש אלהים אתה, והלא כבר ראתה שנשלח ברכה על ידו בדבר ה'?:
"ויהי". זה הוצעה למה שכתוב אחרי זה שאמרה באת להזכיר את עוני, כי אחר שנעשה הנס בעבורה כדי שלא תמות היא ובנה, איך יצוייר שעתה ימות בנה בחליו, וכבר אמרו (תענית ח ב) שבסוריא היה דבר ורעב ואמרו שיתפללו על הרעב ומאן דיהיב מזוני לחיי יהיב, וא"כ הכי בעבור זה עשה נס מהמזונות כדי שימות בחוליו, ועז"א "חלה בן האשה בעלת הבית", שהיא היתה בעלת הבית, רצה לומר העקר בבית, כי הנס נעשה בזכותה כנ"ל. ב] שלא חלה כדרך החולים הטבעיים שתחלה יחלה מעט ואחר כך החולי מתגבר, רק תיכף "היה חליו חזק מאד עד שלא נותרה בו נשמה", בענין שראתה כי מת בדרך עונש, וזה סותר לדבר אליהו שאמר שנעשה הנס בשביל ביתה:
<< · מ"ג מלכים א · יז · יז · >>