מצודות על מלכים א יז
<< · מצודות על מלכים א · יז · >>
פסוק א
מצודת ציון
"התשבי" - מעיר ששמה תושב
"מתושבי" - מלשון ישב רוצה לומר שישב בגלעד זמן רב
"לפי" - לשעור כמו (בראשית מז יב)לחם לפי הטף
מצודת דוד
"כי אם לפי דברי" - כי אם לשעור הזמן שאדבר בתחלה שיהיה
"חי ה'" - הוא ענין שבועה לומר כשם שה' חי וגו'
"אשר עמדתי לפניו" - אשר אני רגיל לעמוד לפניו בתפלה
"ויאמר אליהו וגו'" - אמרו רבותינו ז"ל (ירושלמי סנהדרין י ב) כאשר מתו בני חיאל בית האלי הלכו אחאב ואליהו לנחמו ואמר אליהו לחיאל שמתו בניו בדבר קללת יהושוע והשיב אחאב ומדוע לא יקוים קללת משה רבו שאמר (דברים יא טז) ועבדתם אלהים אחרים וגו' ועצר את השמים והלא כולם עובדי כוכבים ואין הגשמים נעצרים מיד קפץ אליהו ונשבע שיעצור טל ומטרפסוק ג
מצודת ציון
"ופנית" - תפנה ותסבב עצמך
מצודת דוד
"בנחל כרית" - אצל הנחל העומד למזרח הירדן
"קדמה" - למזרח
"לך מזה" - שלא יהרגך אחאבפסוק ו
מצודת דוד
פסוק ט
מצודת דוד
"צרפתה" - שם עיר בארץ צידון
"הנה צויתי" - רצה לומר זמנתי שם אשה אלמנה לכלכלךפסוק י
מצודת ציון
"מקששת" - לקיטת דברים הדקים קרוי קושש וכן (שמות ה יב)לקושש קש
מצודת דוד
פסוק יא
מצודת ציון
פסוק יב
מצודת ציון
"מעוג" - עוגה וכן (תהלים לה טז)בחנפי לעגי מעוג
"כף" - פס היד
"בכד" - שם כלי
"בצפחת" - צלוחית וכן (שמואל א כו יא)צפחת המים
מצודת דוד
"ומתנו" - ואחרי זה נמות ברעב כי אין לי עוד מאומה
"מלא כף קמח" - יש לי בכד קמח שעור מלא הכף
"שנים עצים" - לאפות בופסוק יג
מצודת דוד
"והוצאת לי" - להאכילני מקודם ואחרי זה תעשי לך ולבנך
"עשי כדברך" - ללוש הקמח ולעשות עוגות
"משם" - מהקמח ההוא
"אל תיראי" - כי לא תמותי ברעבפסוק יד
מצודת ציון
"תכלה" - מלשון כליון
מצודת דוד
"עד יום וגו'" - כי אז אין צורך אל הנס
"לא תכלה" - מלשפוך הקמחפסוק טו
מצודת ציון
פסוק טז
מצודת דוד
פסוק יז
מצודת ציון
"בעלת הבית" - אדונית הבית
מצודת דוד
פסוק יח
מצודת דוד
פסוק כ
מצודת ציון
"מתגורר" - מלשון גרות ומדור וכן (בראשית לב ד)עם לבן גרתי
מצודת דוד
פסוק כא
מצודת ציון
"ויתמודד" - מלשון מדידה
"קרבו" - תוך גופו
מצודת דוד
"על קרבו" - אל קרבו
"ויתמודד" - רצה לומר שם פיו על פיו ועיניו על עיניו וגו' כמה שעשה אלישע בבן השונמית וכאילו מדד עצמו למדת הילד ולהשפיע החיות מאיבריו אל אברי הילדפסוק כד
מצודת דוד
"ודבר ה' בפיך אמת" - רצה לומר אמת הדבר שגם בראשונה היה דבר ה' בפיך אשר דבר בך ולא שמעת מפי נביא זולתך כאשר חשבתי מאז
"עתה זה ידעתי" - אף כי מאז קראתו איש האלהים מכל מקום היתה מסופקת בלבה כי חשבה אולי מפי נביא שמע מה שאמר לה כד הקמח לא תכלה וגו'
<< · מצודות על מלכים א · יז · >>