פתיחת התפריט הראשי

מצודות על מלכים א ט


תוכן עניינים

פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"חשק" - ענין תאוה

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"כאשר וגו'" - רצה לומר באופן מראה הנבואה שנראה אליו בגבעון

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עיני ולבי" - רצה לומר השגחתי

"לשום שמי" - לחול בו שמי להיות בית ה'

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אתם" - רצה לומר אתה ובני הדור הזה

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למשל" - ימשלו בהם לדמיון לדבר מה לפי גודל המפלה אשר תבוא עליהם

"אשלח" - רצה לומר תחרב הבית

מצודת ציון

"ולשנינה" - ענין דבור כמו (דברים ו ז)ושננתם לבניך ורצה לומר יספרו מהם

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"יהיה עליון" - כמו היה עליון עתיד במקום עבר ורצה לומר הבית שהיה עליון וחשוב יהיה חרב וכל עובר יתמה על חורבנו

"ואמרו" - אלו לאלו

מצודת ציון

"ישום" - ענין תמהון כמו (איוב יז ח)ישומו ישרים

"ושרק" - קול הבא בקבוץ השפתים קרויה שריקה והדרך לעשותה בעת יראו חורבן דבר חשוב וכן (מיכה ו טז)ויושביה לשרקה

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אז" - אחר השלמת הבתים נתן המלך לחירם לתשלום גמול מלבד החטים והשמן האמור למעלה

"חירם" - לשתי הבתים האלה היה חירם סובל אותו בתת לו די סיפוקו עצי ארזים וגו'

מצודת ציון

"נשא" - סבל המשא ההיא

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ארץ כבול" - רצה לומר ארץ טיט אשר הרגלים משתקעים בה כאילו אסורים בכבלי ברזל ובעבור זה היו מעטים פירותיה

מצודת ציון

"אחי" - אוהבי ורעי

"כבול" - מלשון (תהלים קמט ח) בכבלי ברזל

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ואת המלוא" - כי דוד הניח סמוך להחומה מקום פנוי להתאסף בו אנשים כמו שנאמר (שמואל ב ט) ויבן מן המלוא וביתה ובא שלמה ובנאה

"וזה דבר המס" - רצה לומר המס אשר העלה מישראל על זה היה דבר המס לבנות את בית ה' וגו'

מצודת ציון

"דבר המס" - צורך המס

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שלוחים" - רצה לומר במקום מנחה ששולחים בני אדם לבנותיהם וכן (מיכא א יד) לכן תתני שלוחים

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ויבן וגו'" - רצה לומר ועל שפרעה שרפה לזה בנאה שלמה

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"במדבר בארץ" - רצה לומר סמוך אל הישוב

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)


מצודת ציון

"המסכנות" - האוצרות כמו (שמות א יא)ויבן ערי מסכנות

"ערי הרכב" - להניח בהן מרכבות

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"למס עובד" - לא למס ממון כי אם שיעבדו בעצמו עבודתו

מצודת ציון

"להחרימם" - להכריתם

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"עבד" - לעבוד בגופו עבודת עבד

מצודת ציון

"ושלישיו" - גבוריו ונכבדיו כמו (שם טו ד) ומבחר שלישיו

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"שרי הנצבים" - רצה לומר ממונים על הממונים

"חמשים וחמש מאות" - שלש מאות היו מן הגבעונים ור"ן היו מבני ישראל (והם היו ממונים על ממוני שאר מלאכת המלך זולת ממוני נושאי הסבל וחוצבים בהר שאמר למעלה) ובדברי הימים חשב של ישראל לעצמן

מצודת ציון

"הרודים" - המושלים ונוגשים

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אך בת פרעה" - רצה לומר מיד כאשר עלתה בת פרעה אל ביתה בנה לכבודה את המלוא שהיה סמוך לביתה

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ושלם" - השלים עבודת הבית לכל משפטו

"והעלה שלמה" - רצה לומר מממונו התנדב בעבור כל ישראל

"שלש פעמים" - בשלש רגלים

"והקטיר אתו" - רצה לומר הקטיר עליו קטורת על המזבח אשר לפני ה' וזהו מזבח הזהב שבהיכל והוא מקרא קצר בדבר המובן מאליו

מצודת ציון

"אתו" - עם המזבח רוצה לומר עליו

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"את אילות" - עם אילות רצה לומר סמוך לה

מצודת ציון

"ואני" - ספינה

פסוק כז (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"אנשי אניות" - מלומדים ללכת באניות יודעי דרך הים

פסוק כח (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"ועשרים" - ובדברי הימים (ב ח יח) נאמר וחמשים ואולי שלשים מהם הוציאו בהוצאת הדרך

"אופירה" - שם היה מקום מחצב הזהב