קטגוריה:ישעיהו ז ב
נוסח המקרא
ויגד לבית דוד לאמר נחה ארם על אפרים וינע לבבו ולבב עמו כנוע עצי יער מפני רוח
וַיֻּגַּד לְבֵית דָּוִד לֵאמֹר נָחָה אֲרָם עַל אֶפְרָיִם וַיָּנַע לְבָבוֹ וּלְבַב עַמּוֹ כְּנוֹעַ עֲצֵי יַעַר מִפְּנֵי רוּחַ.
וַיֻּגַּ֗ד לְבֵ֤ית דָּוִד֙ לֵאמֹ֔ר נָ֥חָה אֲרָ֖ם עַל־אֶפְרָ֑יִם וַיָּ֤נַע לְבָבוֹ֙ וּלְבַ֣ב עַמּ֔וֹ כְּנ֥וֹעַ עֲצֵי־יַ֖עַר מִפְּנֵי־רֽוּחַ׃
וַ/יֻּגַּ֗ד לְ/בֵ֤ית דָּוִד֙ לֵ/אמֹ֔ר נָ֥חָֽה אֲרָ֖ם עַל־אֶפְרָ֑יִם וַ/יָּ֤נַע לְבָב/וֹ֙ וּ/לְבַ֣ב עַמּ֔/וֹ כְּ/נ֥וֹעַ עֲצֵי־יַ֖עַר מִ/פְּנֵי־רֽוּחַ׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
"נחה ארם על אפרים" - נתחבר מלך ארם על מלך ישראל לבא עליך נחה לשון נקבה על שהמלכות נחה (טושי"ר בלע"ז) לשון וינח בכל גבול מצרים (שמות ו)
"וינע לבבו" - לפי שכבר נלחם בו כל אחד מהם בפני עצמו ויכלו לו שנאמר ויתנהו ה' ביד מלך ארם וגו' (דברי הימים ב כח) אומר ויהרג פקח בן רמליה ק"כ אלף איש שניהם בדברי הימים (שם)
"כנוע עצי יער" - קול אילני סרק ישמע יותר מכל אילני פירי כדאיתא בבראשית רבהמצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת דוד
"נחה ארם וגו'" - ארם עם אפרים חנו עליהם להלחם בהם
"וינע" - מגודל הפחד נעה לבבו כמו עצי היער הנעים ברוח
"ויוגד" - טרם עלו למלחמה
"לבית דוד" - הוא אחז ועל שהיה רשע לא רצה להזכירו בשמו
מצודת ציון
"נחה" - ענין חניה
"על אפרים" - עם אפרים כמו ויבאו האנשים על הנשים (שמות לה)
"וינע" - מלשון תנועהמלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
"כנוע עצי יער", אילני סרק שאין עליהם פירות יניעם הרוח יותר מאילני פירות שפירותיהם מכבידים עליהם, כן הם שהיו ריקנים מכל זכות ותקוה על ישועת ה', נעו מפחד אויב:
ביאור המילות
"נחה ארם". וכן ותערוך ישראל (ש"א יז כא), ותפול שבא (איוב א' טו):
"אפרים". נקראו כן י' השבטים, בעבור שהיה מלכם הראשון מאפרים:
- פרשנות מודרנית:
נמס לב - נע לב
"לב נמס" הוא ביטוי מקובל בלשון המקרא לתאר פחד. אולם פסוק אחד משתמש בביטוי אחר - הפסוק המתאר את פחדו של אחז מלך יהודה מפני הארמים:
- ישעיהו ז ב: "ויוגד לבית דויד לאמור, נחה ארם, על אפריים; וינע לבבו ולבב עמו , כנוע עצי יער מפני רוח" .
ויש הבדל בין שני הביטויים: הביטוי "לב נמס" מתאר פחד שמביא לייאוש, פחד שמוציא לאדם את כל הרצון לעשות משהו כדי להינצל. במקומות רבים נזכר ביטוי זה יחד עם ביטויים אחרים שקשורים לחולשה או לחוסר-אונים:
- דברים א כח: "אנה אנחנו עולים, אחינו המסו את לבבנו לאמור עם גדול ורם ממנו, ערים גדולות ובצורות, בשמיים; וגם בני ענקים, ראינו שם" .
- ישעיהו יג ז: "על כן, כל ידיים תרפינה; וכל לבב אנוש, יימס" .
- יחזקאל כא יב: "והיה כי יאמרו אליך, על מה אתה נאנח; ואמרת אל שמועה כי באה ונמס כל לב ורפו כל ידיים וכיהתה כל רוח, וכל ברכיים תלכנה מים--הנה באה ונהייתה, נאום ד' ה'" .
- נחום ב יא: "בוקה ומבוקה ומבולקה; ולב נמס ופיק ברכיים, וחלחלה בכל מותניים, ופני כולם קיבצו פארור" .
- תהלים כב טו: "כמים נשפכתי - והתפרדו כל~עצמותיי; היה ליבי כדונג; נמס בתוך מעיי" .
- ע"ע ביטויי פחד בספר יהושע .
אבל הביטוי "לב נע" מתאר פחד שמביא לפעולה מוגזמת בעוצמתה; במקרה של אחז מלך יהודה, הפחד מפני ארם הביא אותו לכרות ברית עם מלך אשור, לשלוח לו שוחד ולחקות את הפולחן האלילי שלו (ע' מלכים ב טז ז-יח).
ההבדל הזה נובע מהציור המקובל בלשון התנ"ך, המצייר את הלב כאיבר המכיל רוח :
- הלב יכול להכיל רוח פנימית, למשל רוח חכמה או רוח גבורה , ואז האדם פועל בחכמה או בגבורה;
- הלב יכול לנוע על-ידי רוח חיצונית ("כנוע עצי יער מפני רוח"), ואז האדם פועל בצורה מוגזמת, מתוך פחד מגורמים חיצוניים בלבד, ולא מתוך מחשבה;
- והלב יכול גם להימס לגמרי, ואז אין בו רוח בכלל (כמו בספר יהושע "ויימס לבבם ולא היה בם עוד רוח"), ואז האדם לא מסוגל לפעול בכלל.
פסוקים נוספים עם הביטוי "לב נמס"
- יהושע יד ח: "ואחיי אשר עלו עימי, המסיו את לב העם; ואנוכי מילאתי, אחרי ה' א-להיי" .
- שמואל ב יז י: "והוא גם בן חיל, אשר ליבו כלב האריה - הימס יימס: כי יודע כל ישראל כי גיבור אביך, ובני חיל אשר איתו" .
- דברים כ ח: "ויספו השוטרים לדבר אל העם, ואמרו: 'מי האיש הירא ורך הלבב, ילך וישוב לביתו; ולא יימס את לבב אחיו כלבבו'" .
- ישעיהו יט א: "משא מצריים: הנה ה' רוכב על עב קל, ובא מצריים, ונעו אלילי מצריים מפניו, ולבב מצריים יימס בקרבו" .
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2003-04-22.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "ישעיהו ז ב"
קטגוריה זו מכילה את 7 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 7 דפים.