מצודות על ישעיהו ז
<< · מצודות על ישעיהו · ז · >>
פסוק א
מצודת דוד
"להלחם עליה" - להתגבר ולהתחזק במלחמה עם כי מאז כשנלחם פקח לבד התגבר במלחמה כמ"ש בדברי הימים ב' או מוסב הוא על אחז לומר שהוא לא היה יכול לעמוד למולם להלחם בעבור העיר
"ולא יכול" - מוסב על רצין כי הוא היה העיקר במלחמה
"למלחמה עליה" - לעשות מלחמה עליהפסוק ב
מצודת ציון
"נחה" - ענין חניה
"על אפרים" - עם אפרים כמו ויבאו האנשים על הנשים (שמות לה)
"וינע" - מלשון תנועה
מצודת דוד
"נחה ארם וגו'" - ארם עם אפרים חנו עליהם להלחם בהם
"וינע" - מגודל הפחד נעה לבבו כמו עצי היער הנעים ברוח
"ויוגד" - טרם עלו למלחמה
"לבית דוד" - הוא אחז ועל שהיה רשע לא רצה להזכירו בשמופסוק ג
מצודת ציון
"תעלת הברכה" - הברכה הוא מקום בנוי באבנים ובסיד ושם מתכנסים המים והתעלה היא חפירה סמוך לה ובעת הצורך ממשיכים לה אמת המים מן הברכה וכן בתעלת הברכה (מלכים ב' יט)
"מסלת" - מלשון מסילה ושביל
מצודת דוד
"העליונה" - כי שתים היו אחת ממעל ואחת מתחת
"שדה כובס" - השדה שהיו שוטחים שמה אל מול השמש את הבגדים המכובסים
"אל קצה וגו'" - כי שם תמצאנו
"אתה ושאר ישוב בנך" - גם אתה צא לקראתו גם בנך אשר נקרא שמו שאר ישוב לאות וסימן אשר שארית יהודה ישובו מן הגלות בימי עזראפסוק ד
מצודת ציון
"זנבות" - מלשון זנב
"האודים" - הם העצים שמנדנדין בהם האש לישבו על מקומו ונשרף מעט מעט על ידי החתיה באש וכשחוזר להיות קטן ואינו ראוי עוד להאחז ביד משליכים אותו ומעלה עשן רב וזהו נקרא זנב האוד וכן כאוד מוצל משרפה (עמוס ד)
מצודת דוד
"ובן רמליהו" - פי' עם אפרים כמ"ש רצין וארם וסמך על המבין
"בחרי אף" - הבאים בחרי אף
"רצין" - עכשיו מפרש מי הם האודים
"השמר והשקט" - השמר מעשות מלחמה והשקט לבך אל תירא ואל יבוא מורך בלבבך
"זנבות האודים" - שהמה כמו האודים האלה שאין בהם כח לבער אלא לעשן כך אין כח בידם לעשות לך מאומה רע רק העם מפחידיםפסוק ה
מצודת דוד
פסוק ו
מצודת ציון
"ונקיצנה" - ענין מאוס כמו קצתי בחיי (בראשית כז)
"ונבקיענה" - מלשון בקוע
מצודת דוד
"ונמליך בתוכה את בן טבאל" - והוא היה איש מהר אפרים
"ונקיצנה" - ר"ל נעשה לה מצור עד שיקוצו מפנינו ויפתחו לנו שערי העיר
"ונבקיענה" - אז נבקיע חומתה לצרכינו ליכנס בה ותהיה אם כן תחת ממשלתנופסוק ז
מצודת דוד
פסוק ח
מצודת ציון
"ובעוד" - ר"ל בתוך משך זמן
"יחת" - ישבר כמו חתתה קשתותם (ירמיהו נא)
מצודת דוד
"אפרים מעם" - תחסר הוי"ו ומשפטו ואפרים מעם ור"ל גם מלכות אפרים תשבר במשך זמן ס"ה שנה מהיות עוד עם כי ילכו גולה בימי הושע בן אלה והיתה בשנה הששית לחזקיה בתוך זמן ס"ה שנה מנבואת עמוס שניבא על ארם ועל מלכות אפרים כמ"ש הנה אנכי מעיק וגו' (עמוס ב) וישראל גלה יגלה (שם ז) כי נבואתו היתה שתי שנים קודם שנצטרע עוזיה כמ"ש שנתים לפני הרעש (שם א) והרעש היה כשנצטרע עוזיה בכ"ו למלכו כמ"ש בשנת עשרים ושבע וגו' (מלכים ב' טו) וכמ"ש שם וכל ימי מלכותו נ"ב הרי נשאר כ"ה ושנתים לפניהם הרי כ"ז ימי יותם ט"ז ימי אחז ט"ז ושש של חזקיה הרי היתה בתוך זמן ס"ה שנה כי יותם ואחז מלכו שנים מקוטעות כמ"ש במ"ב וע"ש בחשבון הדורות
"ובעוד" - ר"ל ואף מה שבידו לא ישאר כי במשך זמן ס"ה שנה מעת שנגזר הדבר בנבואת עמוס שאמר ושברתי בריח דמשק (עמוס א) יחת וישבר מלכות ארם וכמ"ש ויעל וגו' דמשק ויתפשה (מלכים ב' טז) וזה היה בימי אחז והרחיב הזמן בעבור שזכר גם אפרים
"וראש דמשק רצין" - הוא ראש ומלך על דמשק ולא על ירושלים
"ראש ארם" - עיר המלוכה של ארם היא דמשק ואין לה כלום על ירושלםפסוק ט
מצודת ציון
"תאמנו" - ענין קיום כמו אמונת עתיך (לקמן לג)
מצודת דוד
"אם לא תאמינו" - אם אינכם מאמינים לדברי אלה זהו לפי שאין אתם קיימים ומחוזקים באמונת האל
"וראש שמרון בן רמליהו" - הוא ראש ומלך על שומרון ולא על ירושלים
"וראש" - ואף עתה עיר המלוכה של אפרים היא שמרון ואין לה כלום על ירושליםפסוק י
מצודת דוד
פסוק יא
מצודת דוד
"העמק שאלה" - שאל שאלה לעשות אות בעומק התהום או בגבהי השמים ממעל
"אות" - לעשות אות למען דעת שיתקיימו דבריפסוק יב
מצודת ציון
"אנסה" - מלשון נס וענינו התנשאות ורוממות כנס והוא כלונס ארוך
מצודת דוד
פסוק יג
מצודת ציון
"הלאות" - ענין יגיעה כמו ומה הלאתיך (מיכה ו)
מצודת דוד
פסוק יד
מצודת ציון
"העלמה" - כן תקרא הרכה בשנים ואם היא בעולה וכן דרך גבר בעלמה (משלי ל)
מצודת דוד
"וקראת" - העלמה עצמה תקרא שמו עמנואל והשם הזה יורה שהאל יהיה עמנו ולא תשלוט בנו יד האויב
"הרה" - עדיין לא היה נודע אם היא הרה
"העלמה" - היא אשת אחז
"לכן" - הואיל ואין רצונך שיתקדש שם שמים לזה יתן המקום אות מאליו ויתקדש שמופסוק טו
מצודת דוד
"לדעתו" - לדעת עצמו ימאס ברע ויבחר בטוב עודו לא יבוא למספר הימים הראוים לדעת ולהבחין בין רע לטוב
"חמאה ודבש יאכל" - מעת הוולדו יאכל חמאה ודבש כי יתאוה באלהפסוק טז
מצודת ציון
"קץ" - ענין מאוס
מצודת דוד
"אשר אתה קץ" - האדמה אשר אתה קץ בה עכשיו מפני שני המלכים החושבים להיות מלכים ולמשול בה
"כי בטרם וגו'" - אשר עד לא יבוא זה האות תעזב אדמתכם מהם כי ילכו להם ולבל ישובו שוב אמר לו אותפסוק יז
מצודת דוד
"את מלך אשור" - ר"ל את מי יעורר לעשות הרע את מלך אשור והוא תגלת פלאסר שהצר לו וסנחרב הצר לחזקיהו כי כבש כל ערי הבצורות ביהודה זולת ירושלים
"ועל בית אביך" - זהו חזקיה בנו ולפי שאחז היה רשע וחזקיה היה צדיק לא קראו בנו
"יביא ה' עליך" - אולם ממקום אחר יביא ה' עליך וגו' ימים רעים שלא היו כמוהם מיום שנחלק אפרים מעל יהודה בימי ירבעם שאז נחלקה מלכות בית דוד ואז החלו הרעות לבוא על ישראלפסוק יח
מצודת ציון
"ישרוק" - ענין השמעת קול בקבוץ השפתים וכן שרקו ויניעו ראשם (איכה ב)
"יאורי" - בתורה ת"א נהרא
מצודת דוד
"ולדבורה" - חיילות גבורים עוקצים כדבורים
"אשר וגו'" - כי כל חיל מצרים מקצהו יבואו בעזרת סנחריב
"יאורי מצרים" - אמר כן לפי שכל ארץ מצרים עשויה יאורים יאורים והנילוס עולה דרך שם להשקות השדות
"לזבוב" - חיילות רבות כזבובים
"ישרוק" - ר"ל יעיר לבם
"ביום ההוא" - ביום בוא סנחרב מלך אשורפסוק יט
מצודת ציון
"בנחלי" - ענין עמק וכן ויחפרו עבדי יצחק בנחל (בראשית כו)
"הבתות" - השוממות כמו ואשיתהו בתה (לעיל ה)
"ובנקיקי" - ענינו שן הסלע וכן בנקיק הסלע (ירמיהו יג)
"הנעצוצים" - מין קוצים וכן תחת הנעצוץ (לקמן נה)
"הנהלולים" - שם אילני סרק פחותים ונבזים
מצודת דוד
פסוק כא
מצודת דוד
פסוק כב
מצודת דוד
"כי חמאה וגו'" - מרוב
"מרוב" - מחמת רוב עשיית החלב לא יחוש על החלב ויאכל החמאהפסוק כג
מצודת ציון
"לשמיר ולשית" - שמות מיני קוצים
מצודת דוד
"באלף כסף" - הנמכר באלף כסף
"לשמיר ולשית" - לא יעבדו הגפנים והקוצים יצמחו שם כי לא יחושו על היין כי דורו של חזקיה הרבו לעסוק בתורה וחדלו מן הייןפסוק כד
מצודת דוד
פסוק כה
מצודת ציון
"במעדר יעדרון" - הנחפרים בכלי חפירה וכן לא יעדר (לעיל ה)
"ולמרמס" - ענין דריכה ברגל
מצודת דוד
"למשלח שור" - בהמתם ירעו שם ויאכלו כרצונם וירמסו ברגליהם ולא יחושו כי יגדל הרבה תבואה
"יראת שמיר" - ר"ל לא יפחדו פן יגדל שם קוצים וזהו הואיל וא"א להיות בלא תבואה
"וכל ההרים וגו'" - ר"ל אבל שדות התבואה הנחרשים בכלי מחרישה
<< · מצודות על ישעיהו · ז · >>