קטגוריה:ירמיהו ב ח

◥

►

◄

הכהנים לא אמרו איה יהוה ותפשי התורה לא ידעוני והרעים פשעו בי והנביאים נבאו בבעל ואחרי לא יועלו הלכו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
הַכֹּהֲנִים לֹא אָמְרוּ אַיֵּה יְהוָה וְתֹפְשֵׂי הַתּוֹרָה לֹא יְדָעוּנִי וְהָרֹעִים פָּשְׁעוּ בִי וְהַנְּבִיאִים נִבְּאוּ בַבַּעַל וְאַחֲרֵי לֹא יוֹעִלוּ הָלָכוּ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

הַכֹּהֲנִ֗ים לֹ֤א אָֽמְרוּ֙ אַיֵּ֣ה יְהֹוָ֔ה וְתֹפְשֵׂ֤י הַתּוֹרָה֙ לֹ֣א יְדָע֔וּנִי וְהָרֹעִ֖ים פָּ֣שְׁעוּ בִ֑י וְהַנְּבִאִים֙ נִבְּא֣וּ בַבַּ֔עַל וְאַחֲרֵ֥י לֹֽא־יוֹעִ֖לוּ הָלָֽכוּ׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

הַ/כֹּהֲנִ֗ים לֹ֤א אָֽמְרוּ֙ אַיֵּ֣ה יְהוָ֔ה וְ/תֹפְשֵׂ֤י הַ/תּוֹרָה֙ לֹ֣א יְדָע֔וּ/נִי וְ/הָ/רֹעִ֖ים פָּ֣שְׁעוּ בִ֑/י וְ/הַ/נְּבִיאִים֙ נִבְּא֣וּ בַ/בַּ֔עַל וְ/אַחֲרֵ֥י לֹֽא־יוֹעִ֖לוּ הָלָֽכוּ׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים:

• ביאור קצר על כל הפרק •

מקראות גדולות

עריכה

תרגום יונתן (כל הפרק)

כַּהֲנַיָא לָא אֲמַרוּ נִדְחַל מִן קֳדָם יְיָ וּמַלְפֵי אוֹרַיְתָא לָא אֲלִיפוּ לְמֵידַע דְחַלְתִּי וּמַלְכַיָא מְרָדוּ בְמֵימְרִי וּנְבִיאֵי שִׁקְרָא מִתְנַבַּן בְּשׁוּם טַעֲוָתָא וּבָתַר דְלָא יֶהְנוּן לְהוֹן אֲזָלוּ:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ותופשי התורה" - סנהדרין

"והרועים" - המלכים

"נבאו בבעל" - בשם הבעל

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"הכהנים", חושב ד' מיני מנהיגים הלובשים כתר ההנהגה, כתר תורה, כהונה, מלכות, וכתר שם טוב שהיא הנבואה, "הכהנים" ענינם להוריד השראת השכינה בבית הנבחר והם "לא אמרו איה ה', ותופשי התורה" ראוי שידעו את ה' כי זה תכלית הלימוד והם "לא ידעוני, והרועים" שהם המלכים והשרים "פשעו בי", ואם היו סרים עכ"פ מעלי לצורך איזה תועלת, אבל הם "הלכו אחרי דברים בלתי מועילים", כמ"ש לקמן ועמי המיר כבודו בלא יועיל:

ביאור המילות

"תופשי התורה", התפישה היא האחיזה בכף ובא על בעלי התורה בדרך גנאי, כמו תופש חרב, תופש קשת, תופש מגל, תופש כנור ועוגב, ר"ל שהתורה להם כאומנות וכקרדום לחתוך בה.