קטגוריה:יהושע טו כח

• לדף התרגום על כל הפרק •

|ראו מפת שבטי ישראל.
ראו רשימת יישובי המקרא (ויקיפדיה).

לאחר תאור היקף גבול נחלת יהודה, העורך מתאר את הערים בתוך הנחלה.

"וַחֲצַר שׁוּעָל" - עיר בנחלת שבט שמעון בנגב יהודה.

שמות הערים בנחלת יהודה בדרום, אזור הנגב. השמות כוללים את המילים 'חצר', 'בית', ומיקום רוב הערים אינו ידוע. ניתן לחשוב שמדובר במאהלים של נוודים ברחבי הנגב, סביב באר מים או בורות מים, כשם שהבדואים בנגב חיים היום במאהלים ובשכונות שלהם.

כדי להאדיר את נחלת יהודה, ולהעניק לשבט יהודה מספר רב ביותר של ערים, ייתכן שהעורך התחיל לספור מקומות שלא קיימים והמציא שמות. כך גם חשבו חכמי הגמרא וניסו למצוא רמזים בשמות: בגמרא במסכת גיטין (דף ז.) יש דיון מעניין בפסוקים האלה של שמות הערים. וזה לשון הגמרא (בתרגום לעברית):

"אמר לו רב הונא בר נתן לרב אשי: מהו זה שכתוב: "קינה ודימונה ועדעדה"? אמר לו: שמות יישובים של ארץ ישראל הוא מונה. אמר לו: וכי אני אינני יודע ששמות יישובים של ארץ ישראל הוא מונה? אלא רב גביהא מארגיזא אמר בה טעם: כל שיש לו קנאה על חבירו, ודומם, שוכן עדי עד עושה לו דין."

"אמר לו: אלא מעתה, "צקלג ומדמנה וסנסנה" (יהושע טו, לא), גם כן כך? אמר לו: אם היה רב גביהא מבית ארגיזא כאן, היה אומר בה טעם."

"רב אחא מבית חוזאה אמר בה כך: כל מי שיש לו צעקת לגימה על חבירו, ודומם, שוכן בסנה עושה לו דין."

למרות שהרבה שמות משונים מופיעים ברשימת הערים של שבט יהודה בדרום, המילה "בִזְיוֹתְיָה" לא נשמעת חיובית ולא סביר שזאת מילה אמיתית לשם של עיר או אדם. סביר שזאת שגיאת כתיב, והנון 'נ' הפכה לזין ויוד 'זי'. (הניקוד אינו מחייב כי הוא לא היה קיים לפני הספירה, והניקוד הוא פרוש בלבד.)

נחמיה מזכיר את שמות הערים המוכרות לו בשיבת ציון, והוא מחלק בהגרלה אדמות לשבים מבבל לארץ ישראל, ככתוב: "וּבַחֲצַר שׁוּעָל, וּבִבְאֵר שֶׁבַע וּבְנֹתֶיהָ" (נחמיה יא כז). סביר שנחמיה היה מודע לפסוק בספר יהושע, ואת הערים שהוא הכיר וידע לציין הוא מזכיר בשם. נחמיה כתב את המילה "וּבִזְיוֹתְיָה" ל"וּבְנֹתֶיהָ", וסביר שבזמן נחמיה כך היה כתוב בספר יהושע וזה הפרוש הנכון.

בתנ"ך, בכתר ארם צובא, המילה "בִזְיוֹתְיָה" מופיעה, וניתן להניח שזאת שגיאת כתיב קדומה שנכנסה לתנ"ך לאחר כתיבת ספר נחמיה ולפני כתיבת כתר ארם צובא.

את באר שבע אנו מכירים משבועת אברהם (ביאור:בראשית כא לא), ויצחק בשבועה עם אבימלך ומציאת באר מים חיים (ביאור:בראשית כו לג).
כיוון שהעיר באר שבע היתה עיר ראשית בדרך, ככתוב: "עֵין הַמַּיִם בַּמִּדְבָּר, עַל הָעַיִן בְּדֶרֶךְ שׁוּר" (ביאור:בראשית טז ז), "בְּאֵר לַחַי רֹאִי: הִנֵּה בֵין קָדֵשׁ וּבֵין בָּרֶד" (ביאור:בראשית טז יד), ומשם יעקב המשיך למצרים (ביאור:בראשית מו א). סביר שסביב עיר ראשית כזאת, עם מספר בארות, יקומו עוד שכונות, וחצרות, ובתים.