קטגוריה:זכריה י ד

◥

►

◄

ממנו פנה ממנו יתד ממנו קשת מלחמה ממנו יצא כל נוגש יחדו
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
מִמֶּנּוּ פִנָּה מִמֶּנּוּ יָתֵד מִמֶּנּוּ קֶשֶׁת מִלְחָמָה מִמֶּנּוּ יֵצֵא כָל נוֹגֵשׂ יַחְדָּו.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

מִמֶּ֤נּוּ פִנָּה֙ מִמֶּ֣נּוּ יָתֵ֔ד מִמֶּ֖נּוּ קֶ֣שֶׁת מִלְחָמָ֑ה מִמֶּ֛נּוּ יֵצֵ֥א כׇל־נוֹגֵ֖שׂ יַחְדָּֽו׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

מִמֶּ֤/נּוּ פִנָּה֙ מִמֶּ֣/נּוּ יָתֵ֔ד מִמֶּ֖/נּוּ קֶ֣שֶׁת מִלְחָמָ֑ה מִמֶּ֛/נּוּ יֵצֵ֥א כָל־נוֹגֵ֖שׂ יַחְדָּֽו׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים:

• ביאור קצר על כל הפרק •

מקראות גדולות

עריכה

תרגום יונתן (כל הפרק)

מִנֵיהּ מַלְכֵּיהּ מִנֵיהּ מְשִׁיחֵיהּ מִנֵיהּ תְּקוֹף קְרָבֵיהּ מִנֵיהּ יִתְרַבּוּן כָּל פַּרְנָסוֹהִי כַּחֲדָא:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ממנו פנה" - מהם מלכיהם מהם שריהם מהם לוחמי מלחמותם

"ממנו פנה", הפנה הוא האבן שהוא היסוד והראש בבנין הבית, והוא משל אל המלך, "והיתד" הוא המחזיק את כל האהל, שהאהל הוא משל מושב הרועה שהוא הכהן או ראש הסנהדרין הרועה אותם בעניני הדת, וכמ"ש ותקעתיו יתד במקום נאמן, שלעומת זה יצוייר המלכות בציור הבית, כמ"ש כי בית יעשה לך ה' (ש"ב ז'), ור"ל המלך ומורה הדת יצאו ממנו לא כמו בבית שני שנתמנו עפ"י מלכי פרס יון ורומי שהיו כבושים תחתיהם, וגם "ממנו קשת מלחמה", לא יצטרכו לעזר עמים אחרים במלחמתם כי הגבורים שלהם יהיו מתוך העם, ועי"ז "ממנו יצא כל נוגש יחדו" שלא ימשלו עוד זרים עליהם:

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

מצודת דוד

"כל נוגש יחדיו" - כל נוגשי האומות לעבודה כולם יחדיו יצאו ממנו

"ממנו קשת מלחמה" - ר"ל לוחמי מלחמתו יהיו ממנו ולא יצטרך לעזרת האומות

"ממנו יתד" - זה הלשון יאמר על הפקיד וממונה שהכל תלוי בו וכן נאמר בכ"ג הממונה על הבית ותקעתיו יתד במקום נאמן (ישעיהו כב)

"ממנו פנה" - מיהודה יהיה המלך המשובח בעם כמו האבן ההושם בפנת הבית שהוא המשובח שבכולם על כי הוא נראה משני הצדדים ובלשון הזה נאמר על ישראל בכללם כמ"ש אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה (תהלים קיח)