ויקיטקסט

קטגוריה:ויקרא יד לה

<< | ספר ויקרא • פרק י"ד • פסוק ל"ה | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית


המהדורה המנוקדת:

וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת.


המהדורה המוטעמת:

וּבָא֙ אֲשֶׁר־ל֣וֹ הַבַּ֔יִת וְהִגִּ֥יד לַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹ֑ר כְּנֶ֕גַע נִרְאָ֥ה לִ֖י בַּבָּֽיִת׃


המהדורה הדקדוקית:

וּ/בָא֙ אֲשֶׁר־ל֣/וֹ הַ/בַּ֔יִת וְ/הִגִּ֥יד לַ/כֹּהֵ֖ן לֵ/אמֹ֑ר כְּ/נֶ֕גַע נִרְאָ֥ה לִ֖/י בַּ/בָּֽיִת׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת וסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה.

לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

  • פרשנות מסורתית:
מקראות גדולות

עריכה


<< · מ"ג ויקרא · יד · לה · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
וּבָא אֲשֶׁר לוֹ הַבַּיִת וְהִגִּיד לַכֹּהֵן לֵאמֹר כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וּבָא֙ אֲשֶׁר־ל֣וֹ הַבַּ֔יִת וְהִגִּ֥יד לַכֹּהֵ֖ן לֵאמֹ֑ר כְּנֶ֕גַע נִרְאָ֥ה לִ֖י בַּבָּֽיִת׃


תרגום

​ ​
אונקלוס (תאג'):
וְיֵיתֵי דְּדִילֵיהּ בֵּיתָא וִיחַוֵּי לְכָהֲנָא לְמֵימַר כְּמַכְתָּשָׁא אִתַּחְזִי לִי בְּבֵיתָא׃
ירושלמי (יונתן):
וְיֵיתֵי דְדִילֵיהּ בֵיתָא וִיתַנֵי לְכַהֲנָא לְמֵימָר הֵי כְמַכְתְּשָׁא אִיתְחֲמֵי לִי בְּבֵיתָא:

רש"י

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

"כנגע נראה לי בבית" - (תו"כ מצורע פרשה ה) (נגעים פי"ב מ"ה) אפי' תלמיד חכם שיודע שהוא נגע ודאי לא יפסוק דבר ברור לומר נגע נראה לי אלא כנגע נראה לי 


מפרשי רש"י - לחץ על המילה "הראה" בצד שמאל להצגה

מפרשי רש"י


[כו] שאפילו חכם גמור וכו'. אין הטעם שאם יאמר 'נגע נראה לי בבית' יהיה כל שבבית טמא, דודאי אין טומאה של בית רק על פי כהן, אבל טעם הדבר "דובר שקרים לא יכון" (תהלים ק"א, ז'), דהא כל זמן שלא נזקק לו הכהן לאו נגע הוא (רש"י פסוק לו), ואיך יאמר 'נגע נראה לי בבית':

רש"י מנוקד ומעוצב

• לפירוש "רש"י מנוקד ומעוצב" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

כְּנֶגַע נִרְאָה לִי בַּבָּיִת – אֲפִלּוּ תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהוּא נֶגַע וַדַּאי, לֹא יִפְסֹק דָּבָר בָּרוּר לוֹמַר 'נֶגַע נִרְאָה לִי', אֶלָּא "כְּנֶגַע נִרְאָה לִי" (ספרא שם,י; נגעים פי"ב מ"ה).

רבינו בחיי בן אשר

• לפירוש "רבינו בחיי בן אשר" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

ובא אשר לו הבית. דרשו רז"ל בפ"ק דיומא מי שמיוחד ביתו לו, כלומר שאינו רוצה להשאיל כלים או שאינו מכניס אורחים לביתו, שהנגעים באים על צרות העין, וזהו שאמר ובא אשר לו הבית והגיד לכהן לאמר כנגע נראה לי בבית. ובמדרש, ובא אשר לו הבית זה הקב"ה, והגיד לכהן זה ירמיה, כנגע נראה לי בבית זה צלם שהעמיד מנשה בהיכל.

אור החיים

• לפירוש "אור החיים" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

והגיד לכהן לאמר. תיבת לאמר מיותרת. ורז"ל בתורת כהנים דרשו יאמר לו הכהן דברי כיבושין ע"כ. וזה דרך דרש, כי הכתוב מדבר דברי אשר לו הבית. והם ז"ל דרשוה באם אינו ענין לדברי בעל הבית תנהו ענין לדברי כהן. ובעל קרבן אהרן פירש על זה הדרך והגיד לכהן והתכלית לאמר לו הכהן רצה לומר דברי כיבושין. ולפי זה היה לו לומר תיבת לאמר אחר כנגע נראה לי בבית, אלא ודאי שהתנא דרש התיבה באם אינו ענין, וקשה למה לא אמר הכתוב תיבת לאמר בדברי הכהן ותדרש הדרשה ביושר ומקום הניחו לנו לפרש, והוא על פי דבריהם ז"ל עצמם שכתבו שם בתורת כהנים וזה לשונם נגע מה תלמוד לומר כנגע אפילו תלמיד חכם ויודע שהוא נגע בודאי לא יגזור וכו' אלא יאמר כנגע ע"כ. ויש לדעת מי הכריחם ז"ל לפרש כן, דלמא טעם אומרו כנגע ולא אמר נגע כי חש הכתוב לומר נגע שתבין שלא חייבתו תורה לבא אצל הכהן ולהגיד אלא אם תלמיד חכם הוא וידע שהוא ודאי נגע, אבל אם נסתפק בו אם הוא נגע או לא לא יבא לכהן, לזה אמר כנגע שיבא על הספק כודאי: אכן דרשת התנא היא שלא היה לו לומר אלא והגיד לכהן, והדבר מובן שההגדה היא הנגע המוזכר בסמוך, ולזה דרש כי הייתור בא על הדקדוק כנגע ולא נגע שאפילו תלמיד חכם וכו' לא יאמר נגע אלא כנגע, וכל זה לדעת התנא. ומקום הניחו לנו גם כן בזה לחקור בדבריהם ז"ל, הלא לפי מה שדרשו עוד שם בתורת כהנים וז"ל נראה לי ולא לנרי, בבית להביא את העליה וכו' וכמה דרשות, מעתה צריך הכתוב לומר כנגע כדי שיאמר נראה לי בבית ללמוד המשפטים ההמה, ומנין לנו לדרוש שאפילו ידע ודאי שהוא נגע יאמר כנגע, והגם שדרך רז"ל לדרוש הכתובים בסדר זה, אף על פי כן כל עוד שנוכל ליישב הדרשה בסדר הכרחי הוא יותר נכון, ובזה הרווחנו את שלנו פירוש תיבת לאמר שנתכוין לומר על זה הדרך לאמר כנגע פירוש הגם שכפי האמת ידע שהוא נגע ואינו כנגע אלא במאמרו אף על פי כן יאמר כן. ושיעור תיבת לאמר הוא על זה הדרך האמירה תהיה כנגע, וממוצא דבר אתה מבין שאינו כנגע אלא במאמרו ולא בצדק הדבר. ובזה גם כן הרווחנו דרשת התנא שדרש בתיבת כנגע שרצה לומר שאפילו תלמיד חכם וכו'. עוד יכוין לומר שהתורה מתרת לאמר כנגע, וממילא אתה מבין שאינו כנגע שהוצרך להתיר. וכבר כתבתי כמה פעמים כי רשות נתונה לנו לדרוש הפסוקים בכמה פנים משונים מדבריהם ז"ל כל שמתישבים הפסוקים על נכון כל שאין הפכיות דברי רז"ל בהלכות:

מדרש ספרא

• לפירוש "מדרש ספרא" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •

[ז] "אשר לו הבית"-- שלא ישלח ביד שליח. יכול אפילו זקן, אפילו חולה? ת"ל "ובא".

"והגיד לכהן"-- ידקדק הכהן כיצד בא הנגע לביתו.

"לאמר"-- יאמר לו דברי כבושים: בני אין הנגעים באים אלא על לשון הרע שנאמר "השמר בנגע הצרעת לשמור מאד ולעשות ... זכור את אשר עשה ה' אלהיך למרים" וכי מה ענין זה לזה? אלא מלמד שלא נענשה אלא על לשון הרע.    [ח] והלא דברים ק"ו: ומה אם מרים שדברה שלא בפניו של משה כך, מדבר גנאי של חברו בפניו על אחת כמה וכמה!

[ט] ר' שמעון בן אלעזר אומר אף על גסות הרוח נגעים באים שכן מצינו בעוזיה שנאמר "וכחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל ביהוה אלהיו ויבא אל היכל יהוה להקטיר על מזבח הקטרת ויבא אחריו עזריהו הכהן ועמו כהנים ליהוה שמונים בני חיל ויעמדו על עזיהו המלך ויאמרו לו לא לך עזיהו להקטיר ליהוה כי לכהנים בני אהרן המקדשים להקטיר, צא מן המקדש כי מעלת ולא לך לכבוד מיהוה אלהים ויזעף עזיהו ובידו מקטרת להקטיר ובזעפו עם הכהנים והצרעת זרחה במצחו לפני הכהנים בבית יהוה מעל למזבח הקטרת"

[י] נגע-- מה ת"ל "כנגע"? אפילו תלמיד חכם ויודע שהיא נגע ודאי לא יגזר ויאמר נגע נראה לי בבית אלא כנגע נראה לי בבית.

[יא] "נראה לי"-- ולא לאורי. מכאן אמרו בית אפל אין פותחין בו חלונות לראות את נגעו.

"בבית" (פסוק לה)-- להביא את הצבוע. "בבית" (פסוק לו)-- להביא את העליה. "בבית"(פסוק לז)-- מתוך הוא מטמא ואין מטמא מאחוריו.

בעל הטורים

• לפירוש "בעל הטורים" על כל הפרק • ליתר הפירושים על הפסוק •

נראה לי. ב' דין ואידך מרחוק ה' נראה לי זהו שאחז"ל שאפי' ת"ח ובקי בנגעים לא יאמר נגע אלא כנגע וזהו מרחוק נראה שיקח הדבר מרחוק ולא יפסוק לומר נגע:

<< · מ"ג ויקרא · יד · לה · >>



  • פרשנות מודרנית:

קישורים

פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא


קטגוריות־משנה

קטגוריה זו מכילה את קטגוריית המשנה הבאה בלבד. (לתצוגת עץ)

צ

אוחזר מתוך "https://he.wikisource.org/w/index.php?title=קטגוריה:ויקרא_יד_לה&oldid=310863"