קטגוריה:הושע י ז
נוסח המקרא
נדמה שמרון מלכה כקצף על פני מים
נִדְמֶה שֹׁמְרוֹן מַלְכָּהּ כְּקֶצֶף עַל פְּנֵי מָיִם.
נִדְמֶ֥ה שֹׁמְר֖וֹן מַלְכָּ֑הּ כְּקֶ֖צֶף עַל־פְּנֵי־מָֽיִם׃
נִדְמֶ֥ה שֹׁמְר֖וֹן מַלְכָּ֑/הּ כְּ/קֶ֖צֶף עַל־פְּנֵי־מָֽיִם׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
תרגום יונתן
רש"י
מצודות
• לפירוש "מצודות" על כל הפרק •
מצודת ציון
"נדמה" - מלשון דמיון והשואה
"כקצף" - תרגם יונתן כרותחא והם כעין אבעבועות ועל כי באים ע"י מהירות השפיכה מכלי אל כלי ונראה כאלו השופך מתקצף לזה קרוי בלשון קצף
מצודת דוד
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
ביאור המילות
"נדמה". מלשון דמיון:
"שמרון מלכה". כמו מלך שומרון, או ר"ל שומרון ומלכה:
"כקצף". מענין רתיחה, כמו שקצף הוא רתיחת הכעס:
- פרשנות מודרנית:
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
מלך על פני המים
בסוף ימי מלכות שומרון, היו בה רציחות פוליטיות רבות (ע' מלכים ב טו; ע' גם הקרב על עגל הזהב ). הנביא הושע, שחי באותה תקופה, תיאר את המצב במילים:
(הושע י ז): "נדמה שמרון מלכה כקצף על פני מים".
" נדמה " = הרגה או נהרגה, מהשורש "דמה", כמו בפסוק "לא המתים יהללו יה ולא כל יורדי דומה";
" נדמה שומרון מלכה " = שומרון רצחה את המלך שלה, או: שומרון נהרגה עם המלך שלה;
" קצף " = כעס ;
" כקצף " = כאשר היה כעס על המלך;
הכעס הזה גרם להם למרוד במלך ולרצוח אותו, כמו שקרה (כמעט) במגילת אסתר:
- (אסתר ב כא): "בימים ההם, ומרדכי יושב בשער המלך, קצף בגתן ותרש, שני סריסי המלך משמרי הסף; ויבקשו לשלח יד במלך אחשורש".
גם כאן, כאשר בני שומרון כעסו על המלך ( שביטל את עבודת העגלים ), הם רצחו אותו, ו-
" על פני מים " = שם מצאו את גופתו.
ופירוש הפסוק כולו: "שומרון הרגה את מלכה כאשר כעסה עליו, וזרקה את גופתו על פני המים"; או "שומרון נהרגה ונהרסה במלחמות פנימיות, ומלכה - כאשר כעסו עליו - הושלך על פני המים".
פירוש אחר
המפרשים פירשו כאן קצף כמו בלשון ימינו - בועות שעולות על פני המים, למשל כשיש גלים בים; הקצף נוצר במהירות ונעלם במהירות, וכך גם מלכי שומרון באותה תקופה - עלו לשלטון במהירות כשמרדו במלך הקודם, ונפלו במהירות כשהמלך הבא מרד בהם...
לפי זה יש להסביר, מה הקשר בין שתי המשמעויות השונות של המילה "קצף"?
התרגום לארמית הוא "כרותחא על אפי מיא", וע"פ מלבי"ם, המשמעות היסודית של "קצף" היא "רתיחה": רתיחה גורמת לעליה של בועות וקצף על פני המים, והיא גם משל לכעס (כמו "חמה", "חרון" - כי כשאדם כועס, גופו חם ורותח).
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2007-03-25.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "הושע י ז"
קטגוריה זו מכילה את 6 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 6 דפים.