קטגוריה:דברים יג טז
הכה תכה את ישבי העיר
ההוא [ההיא] לפי חרב החרם אתה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר
ההוא [הַהִיא] לְפִי חָרֶב הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ לְפִי חָרֶב.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *
הַכֵּ֣ה תַכֶּ֗ה אֶת־יֹ֥שְׁבֵ֛י הָעִ֥יר הַהִ֖וא לְפִי־חָ֑רֶב הַחֲרֵ֨ם אֹתָ֧הּ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֛הּ וְאֶת־בְּהֶמְתָּ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב׃
נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *
הַכֵּ֣ה תַכֶּ֗ה אֶת־יֹֽשְׁבֵ֛י הָ/עִ֥יר ה/הוא [הַ/הִ֖יא] לְ/פִי־חָ֑רֶב הַחֲרֵ֨ם אֹתָ֧/הּ וְ/אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־בָּ֛/הּ וְ/אֶת־בְּהֶמְתָּ֖/הּ לְ/פִי־חָֽרֶב׃
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *
הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.
ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •
תרגום
| אונקלוס: | מִמְחָא תִמְחֵי יָת יָתְבֵי קַרְתָּא הַהִיא לְפִתְגָם דְּחָרֶב גַּמַּר יָתַהּ וְיָת כָּל דְּבַהּ וְיָת בְּעִירַהּ לְפִתְגָם דְּחָרֶב׃ |
| ירושלמי (יונתן): | מִמְחָא תִּמְחוּן יַת יַתְבֵי קַרְתָּא הַהוּא לְפִתְגַם דְּחָרֶב גַּמְרָא יָתָהּ וְיַת כָּל דְּבָהּ וְיַת בְּעִירָהּ לְפִתְגַּם דְּחָרֶב: |
רש"י (כל הפרק)
רמב"ן (כל הפרק)
רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)
ספורנו (כל הפרק)
מדרש ספרי (כל הפרק)
הכה תכה. מנין [שאם] לא יכלת להמיתו במיתה האמורה בו, המיתו באחת מכל מיתות האמורות בתורה, בין חמורות בין קלות - ת"ל הכה תכה.
[ו]מנין שלא ירד ויצא - ת"ל הכה תכה.
את יושבי העיר (הזאת) [ההיא]. ולא יושבי עיר אחרת.
מכאן אמרו (סנהדרין קיא), "החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום, ולנה בתוכה והודחה עמהם, אם נשתהה שם שלשים יום - הרי היא בסייף וממונם אבד; פחות מכאן, הם בסקילה וממונם פלט".
החרם אותה. פרט לנכסי צדיקים שבחוצה לה.
ואת כל אשר בה. לרבות נכסי צדיקים שבתוכה. מכאן אמרו, נכסי צדיקים שבתוכה אבודים, ושבחוצה לה (פלוטים) [פליטים]; ושל רשעים - בין (מתוכה) [בתוכה] ובין בחוצה לה אבודים.
ואת בהמתה. ולא בהמת הקדש.מלבי"ם - התורה והמצוה
עז.
הכה תכה. כבר התבאר שהמקור הנלוה אל הפעל, מורה שיעשה הפעל בכל אופן. ר"ל תכהו בכל מה שתוכל, כמ"ש בבבא מציעא לא.
ומ"ש “מנין שלא ירד ויצא" פי' בז"ר, שר"ל אף אם ברח מן העיר לא נפטר ממיתה. והנה לכאורה לא צריך לאשמועינן זאת דכבר אמר במשנה דמכות ז, דמי שנגמר דינו וברח אין סותרין את דינו, אם לא כשברח מח"ל לא"י, ועיר הנדחת לא משכחת בח"ל.
ונראה מפני שעל מיתת סייף לא התרה כדין התראה, שצריך שיתרה בו ביחוד ובשעת מעשה. ועל מיתת סייף שהוא מדין עיר הנדחת, לא היה רק התראה כוללת ותוכחת מוסר מאת ב' ת"ח שנשלחו מהסנהדרין. וה"א (=והוה אמינא) שהריגה זו לא תחול רק כשהוא שם, אבל אם ברח - נדין אותו כדינו במקום אחר, והרי אינו מותרה למיתה זו! בפרט שנראה שאם עבד עכו"ם אחר שהודחו רוב העיר, די בהתראה זו לבד, כי מאז א"צ התראה למיתת סקילה. ולפ"ז י"ל "אם ירד ויצא מן העיר - פטור", לכן אמר " הכה תכה " מ"מ.
עח.
את יושבי העיר ההיא . מלת " ההיא ” בא תמיד למעט זולתו, כמ"ש באילת השחר תקצט . ובא למעט יושבי עיר אחרת שהודחו עמהם. ועד שלשים יום לא נקרא בשם יושבי העיר, כמ"ש בבבא בתרא ח ובסנהדרין קיב.
עט.
החרם אותה ואת כל אשר בה ואת כל שללה . כבר בארתי ( ישעיה ח ובכ"מ) ששם "שלל" נופל בעצם (=מהות) על הנשאר אחרי נפול הבעלים במלחמה, אז הכל נקרא "שלל". ועת בוזזים אותו יאמר " לבוז שלל " " לחלק שלל " וכדומה. וא"כ שם " שללה " מציין נכסי הרשעים הנהרגים, ונכסיהם הנשארים נקראים בשם "שלל".
אבל במ"ש החרם אותה ואת כל אשר בה - מציין כל נכסי העיר אף נכסי הצדיקים, שהם חרם מצד שנמצאים בעיר הזאת. ומזה מבואר שכל הנמצא בעיר הם אבודים, אף נכסי הצדיקים מצד שהם בתוך העיר. ושהשלל, דהיינו נכסי הרשעים הנהרגים - אבודים מצד שהם השלל הנשאר מן הנהרגים, בין שהם בעיר בין שהם חוצה. שע"ז אמר תקבץ אל תוך רחובה - שיקבץ אותה מן החוץ, כל שהם קרובים שיוכלו לקבצם אל תוכה.
ובמ"ש ואת כל בהמתה - היינו בהמת העיר לא בהמת הקדש, שהם לגבוה לא לעיר, וכ"ז בסנהדרין שם.
הרשימה המלאה של דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לפסוק זה
פסוק זה באתרים אחרים: אתנ"כתא • סנונית • הכתר • על התורה • Sefaria • שיתופתא
דפים בקטגוריה "דברים יג טז"
קטגוריה זו מכילה את 18 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 18 דפים.