פתיחת התפריט הראשי


מקראות גדולות דברים


מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הכה תכה את ישבי העיר ההוא [ההיא] לפי חרב החרם אתה ואת כל אשר בה ואת בהמתה לפי חרב

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
הַכֵּה תַכֶּה אֶת יֹשְׁבֵי הָעִיר ההוא [הַהִיא] לְפִי חָרֶב הַחֲרֵם אֹתָהּ וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהּ וְאֶת בְּהֶמְתָּהּ לְפִי חָרֶב.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
הַכֵּ֣ה תַכֶּ֗ה אֶת־יֹ֥שְׁבֵ֛י הָעִ֥יר הַהִ֖וא לְפִי־חָ֑רֶב הַחֲרֵ֨ם אֹתָ֧הּ וְאֶת־כׇּל־אֲשֶׁר־בָּ֛הּ וְאֶת־בְּהֶמְתָּ֖הּ לְפִי־חָֽרֶב׃

תרגום

​ ​
אונקלוס:
מִמְחָא תִמְחֵי יָת יָתְבֵי קַרְתָּא הַהִיא לְפִתְגָם דְּחָרֶב גַּמַּר יָתַהּ וְיָת כָּל דְּבַהּ וְיָת בְּעִירַהּ לְפִתְגָם דְּחָרֶב׃
ירושלמי (יונתן):
מִמְחָא תִּמְחוּן יַת יַתְבֵי קַרְתָּא הַהוּא לְפִתְגַם דְּחָרֶב גַּמְרָא יָתָהּ וְיַת כָּל דְּבָהּ וְיַת בְּעִירָהּ לְפִתְגַּם דְּחָרֶב:

"הכה תכה" - (ב"מ לא) אם אינך יכול להמיתם במיתה הכתובה בהם המיתם באחרת

"החרם אתה ואת כל אשר בה" - אותה הם אנשים הנדחים ואת כל אשר בה הנשים הנגררות אחר האנשים אבל הטף שהם קטנים בזכרים ובנקבות אין ממיתין אותן וכן אמרו בספרי חנן אומר לא יומתו אבות על בנים וגו' בעיר הנדחת הכתוב מדבר אבל בתוספתא של מסכת סנהדרין (פי"ד ה"א) נחלקו בה קטני בני אנשי עיר הנדחת שהודחו עמה אין נהרגין רבי אליעזר אומר נהרגין אמר לו רבי עקיבא מה אני מקיים ונתן לך רחמים ורחמך והרבך (פסוק יח) אם לרחם על הגדולים הרי כבר נאמר החרם אותה ואת כל אשר בה ואת בהמתה ומה אני מקיים ורחמך והרבך אלו קטנים שבתוכה וכו' והנה כל אלו המצות ביאור מה שנאמר בתורה (שמות כב יט) זובח לאלהים יחרם ועתה ביאר החרם מהו במדיחים ובעובדים

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)


עז.

הכה תכה . מנין שאם לא יכלת להמיתו במיתה האמורה בו, המיתו באחת מכל מיתות האמורות בתורה, בין חמורות בין קלות - ת"ל הכה תכה .

ומנין שלא ירד ויצא - ת"ל הכה תכה .

עח.

את יושבי העיר ההיא. ולא יושבי עיר אחרת.

מכאן אמרו (סנהדרין קיא), "החמרת והגמלת העוברת ממקום למקום, ולנה בתוכה והודחה עמהם, אם נשתהה שם ל' יום - הרי היא בסייף וממונם אבד; פחות מכאן, הם בסקילה וממונם פלט".

עט.

החרם אותה . פרט לנכסי צדיקים שבחוצה לה.

ואת כל אשר בה . לרבות נכסי צדיקים שבתוכה. מכאן אמרו, נכסי צדיקים שבתוכה אבודים ושבחוצה לה פליטים; ושל רשעים - בין בתוכה ובין בחוצה לה אבודים.

ואת בהמתה . ולא בהמת הקדש.

ואת כל שללה . לרבות נכסי רשעים שבחוצה לה.

<< · מ"ג דברים · יג · טז · >>